בארבע השנים האחרונות התקבלו בקו החם למהגרי עבודה, שהגיעו לישראל במסגרת הסכמים בילטראליים, 5,439 פניות ותלונות של מהגרי עבודה - כך עולה מהדו"ח השנתי החדש של "הקו החם", שמפעיל המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה בשיתוף עם רשות האוכלוסין וההגירה. העובדים המתקשרים לקו החם מקבלים מענה ראשוני בשפתם, ובמקרה של תלונות המצריכות אכיפה הן מועברות לטיפול גורמי האכיפה השונים ברשות האוכלוסין וההגירה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, המשטרה ועוד. הקו החם הוקם בשנת 2012, ומהווה חלק מיישום תהליך גיוס מיודע ומפוקח של רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, להבאתם והעסקתם של מהגרי עבודה באמצעות התקשרות עם מדינות המוצא בהסכמים בילטראליים.
בשנת 2017 נרשם גידול משמעותי של כ- 30% ביחס לשנה הקודמת במספר הפניות והתלונות של מהגרי עבודה בישראל שהתקבלו בקו החם, וסה"כ התקבלו 1,487 פניות; כמחציתן בקשות למידע אשר טופלו ונסגרו על ידי הקו החם; 346 תלונות טופלו ונסגרו ע"י רשות האוכלוסין וההגירה ו-288 תלונות טופלו ונסגרו על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
35% מהתלונות שהתקבלו במהלך 2017 היו בנושאי התנהלות המעסיק/לשכות כוח האדם, ו- 31% בנושא שכר (שכר שלא כחוק, שכר ללא תלוש, שכר שלא משולם בזמן ועוד). 39% מהפניות היו בקשה למידע שנענו ישירות על ידי עובדי הקו החם. תלונות אחרות היו בנוגע לזכויות בעבודה, חידוש אשרות השהייה, תנאי מגורים מעבר מעסיק, איתור העובד על ידי קרובי משפחה ונושאי בטיחות בעבודה, כגון שימוש בחומרי הדברה ללא מיגון. חלק גדול מהפניות התייחסו לעובדים המבקשים לדעת על שינויים בשכר המינימום, מבקשים לקבל ייעוץ לגביי התמודדות עם קשיים שונים בעבודה. רוב תלונות השכר של מהגרי העבודה התייחסו לשכר שאיננו משולם בהתאם לחוק (פחות ממינימום), להלנות שכר או לניכויים לא מותרים משכר העובדים.
ארנון מנטבר, היו"ר והמייסד של המרכז להגירה בינלאומית וקליטה מדגיש כי מספר הפניות הגדול מעיד על חשיבותו וביסוסו של הקו החם הפועל כיום ככתובת מרכזית למהגרי העבודה המגיעים לישראל באמצעות הסכמים בילטראליים.
ד"ר נלי כפיר, מנהלת תחום המחקר במרכז להגירה בינלאומית ולקליטה מסרה כי הנתונים הנאספים משנת 2012 מאפשרים לבצע מעקב אחר מצב העובדים הפונים בפילוחים שונים ואחר מגמות שונות מאז הגעתם. כך לדוגמא ניתן ללמוד כי בענפי הסיעוד והבניין העובדים פונים יותר לקו החם לעומת עובדי החקלאות וכי תלונות בנושאי שכר הן המרובות ביותר בענף הבניין ביחס לענפים אחרים, בהם בולט יותר נושא התנהלות הלשכה הפרטית. ד"ר כפיר מוסיפה כי לצד המגמה החיובית של עליה במודעות העובדים להפרת זכויותיהם, ניתן להעריך שישנם עובדים נוספים שזכויותיהם נפגעות, אבל אינם פונים לקו החם.
תמר פרידמן, מנהלת הקו החם מסרה כי הקו החם מהווה ערוץ תקשורת ישיר בין העובדים המגיעים במסגרת ההסכמים הבילטראליים לבין רשויות המדינה האמונות על זכויותיהם. הקו החם מאפשר לעובדים, באופן יומיומי ובשפתם, לקבל מענה לשאלותיהם ולהגיש תלונות במידת הצורך. בנוסף, נתוני הקו החם המועברים בקביעות מאפשרים לרשויות השונות, ובעיקר לרשות ההגירה ומשרד העבודה, לקבל תמונת מצב עדכנית על מצב זכויות העובדים.
בקו החם פועלים 11 מתורגמנים היושבים בישראל ובעולם ואשר נותנים שירות ומענה לעשרות פניות המתקבלות בכל שבוע בשבע שפות: תאית, בולגרית, רוסית, רומנית ונפאלית והחל משנת 2017 גם בשפות סינהלה וסינית. הקו החם פועל בימים א'-ה' בין השעות 9:00-16:00. עובד המתקשר לקו נענה ע"י מתורגמן המקבל ומתעד את הפניות, ואלו מועברות לטיפול גורמי האכיפה ברשות ההגירה ומשרד העבודה באמצעות מערכת ממוחשבת.
על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה נכון לסוף 2017 שוהים בישראל 27,511 מהגרי עבודה שהגיעו במסגרת הסכמים בילטראליים. שיעור מהגרי העבודה עם אשרה המועסקים בישראל במסגרת הסכמים בילטראליים הולך וגדל עם השנים. כך, בשנת 2014 שיעורם עמד על 18%, בשנת 2015 –22%, ב- 2016 – 28% וב-2017 הגיע שיעורם של מהגרי העבודה עם אשרה שהגיעו באמצעות הסכמים בילטראליים מתוך כלל מהגרי העבודה עם אשרה בישראל ל-31%. בשנת 2018 צפויים להגיע במסגרת הסכמים בילטראליים כ-6,000 מהגרי עבודה בענף החקלאות וכ-8,000 מהגרי עבודה נוספים בענף הבניין. ההסכמים הבילטראליים צמצמו באופן משמעותי את גביית דמי התיווך הבלתי חוקיים, וכתוצאה מכך עלות ההגעה לישראל ירדה מעשרות אלפי דולרים למאות בודדות של תשלומים מותרים. במסגרת ההסכמים עד היום רק בענפי החקלאות והסיעוד נחסכו קרוב ל-191,345,130$.
המרכז להגירה בינלאומית וקליטה (CIMI) הינה עמותה עצמאית ללא מטרות רווח שנוסדה על ידי ג'וינט ישראל בשנת 1998. מטרת העמותה לסייע בפיתוח תחום ההגירה בישראל תוך יישום הסכמות ותקנות בינלאומיות בטיפול בקשת רחבה של תחומי הגירה. היו"ר והמייסד של העמותה, ארנון מנטבר מדגיש כי CIMI מפתחת ומפעילה כיום במקביל מספר פרויקטים העוסקים בתחומי הגירה שונים ובהם מניעת סחר בבני אדם ומאבק בעבדות מודרנית, יישום ופיתוח הסכמים בילטרליים העוסקים בהגירת עבודה לישראל, סיוע לרשויות מקומיות בטיפול בנושאים שונים בתחומי הגירה, סיוע למבקשי מקלט, פיתוח יחסי תפוצות ממדינות שונות וסיוע בחזרה מרצון למהגרים. במקביל CIMI פועלת להגדלת המודעות לזכויות מהגרים בישראל באמצעות הפצת מידע והכשרות מקצועיות. מנכ"ל העמותה הוא ז'אן מארק לילינג ולצידו פועל צוות של כתריסר עובדים ברחבי הארץ.
מצ"ב לינקים לדו"ח השנתי המלא ודו"ח בתחום עובדי החקלאות
דו"ח כללי בעברית- https://docs.wixstatic.com/ugd/5d35de_58275b0d1b08427685cbd8d543c91769.pdf
עלון חקלא ות בעברית- https://docs.wixstatic.com/ugd/5d35de_ad3d76e2c66545d682e272b16e7f3df4.pdf
עלון כלל י באנגלית- https://docs.wixstatic.com/ugd/5d35de_199852d404734fbbabcd5756290e32e7.pdf
עלון חקלאות באנגלית - https://docs.wixstatic.com/ugd/5d35de_9c89f26f667e4828a1ff80e009334d0d.pdf
פרטים נוספים באתר העמותה: https://www.cimi.org.il/