החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1370 מיוני 2014 שעסקה ברפורמה בניהול מקרקעי ישראל קבעה בין היתר שתאופשר הקניית בעלות בנכסים מסוימים בקרקע עירונית וגם בנכסים מסוימים שהוחכרו למטרת מגורים בישוב קהילתי ובישוב חקלאי ובכך נתמקד.

בסעיף 3.9 להחלטה נקבע כי בטרם העברת הבעלות בישוב קהילתי קטן וישוב חקלאי תפנה רשות מקרקעי ישראל לסוכנות היהודית או לאגודה השיתופית של הישוב בשאלה האם תועבר בעלות בישוב ובאילו תנאים.

כאן המקום לציין כי ההחלטה לא עוסקת בנחלות, אלא בנכסים שהוונו כמו מגרשי הרחבה, משקי עזר או בתי מקצוע.

על החלטה 1370 הועברה ביקורת רבה, זאת בשל ההטבות הכלכליות שניתנו בה ויש האומדים אותם במיליארדים רבים ובעיקר לקבוצות אוכלוסייה מבוססות בחברה הישראלית.

עם אישור תיקון 27 לחוק המים פורסמו טיוטת כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה והולכה) התשע"ז -2017 לשימוע הציבור, בתיקון לחוק נקבע כי כללים אלו יתבססו על עקרונות אחידים..... ,זאת ועוד בדברי ההסבר למפיקים הפרטיים נרשם כי תעריפי ההולכה נקבעו במתכונת הדומה לזו הקבועה בכללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתיות) -2011 בשינויים מסוימים.

בחנו את אמות המידה והתעריפים של הכללים המוצעים לעיל בהשוואה לתעריפונים המקובלים כיום ברשות המים

זכאות אלמן לקצבת שאירים מותנית בכך שהכנסתו אינה עולה על 57% מהשכר הממוצע במשק. הכנסות האלמן שיש לקחת בחשבון, נקבעו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז -1976, והן כוללות הכנסות של ניצולי שואה ממדינות חוץ (רנטות) והכנסות ניצולי שואה ממדינת ישראל. זאת בניגוד לאלמנה עליה לא חלים מבחני הכנסה כלשהם.

לעמדתנו, הכללת ההכנסה מרנטה ומפיצויים עקב השואה, במבחן ההכנסה לקצבת שאירים, היא שגויה.

מצ״ב תקציר של ספרו של חיים זנדברג, חוק יסוד: מקרקעי ישראל שהוכן ע״י משה ברנע, שמאי מקרקעין.

ספר זה נכתב לאור פנייתו של כבוד השופט יצחק זמיר, במסגרת סדרת ספרים העוסקת בחוקי היסוד – ביוזמת הפקולטה למשפטים באונ' ירושלים.

בחוק יש אמנם רק 3 סעיפים אך ישנם הרבה פסקי דין, דיונים פרלמנטריים, ספרים, מאמרים וידיעות עיתונאיות בנושא ניהול מקרקעי ישראל המתבססות על עקרונות היסוד המפורטים בחוק.

חשיבות החוק לקרקעות המגזר הכפרי הינה מכרעת באשר הוא מגדיר מהן קרקעות המדינה, מממש את הרציונל של  "איסור העברת הבעלות" ומתווה את המדיניות כלפי זכויות האזרחים בקרקע בהתאם.

בתקציר, מוגדר מעמדו החוקתי של חוק יסוד זה, מצויינים הטעמים להיווצרותו והצדקתו ומפורטות ההשלכות של מימוש העקרונות הגלומים בו על בעלי הזכויות על קרקע במגזר הכפרי והעירוני.

מומלץ לקרוא את התקציר וניתן, אם רוצים, לרכוש את הספר באמצעות הקישור שבסוף התקציר.

רשות המים פרסמה לשימוע הציבור את כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה) התשע"ז- 2017.

בעקבות תיקון 27 לחוק המים בוטל משטר היטלי ההפקה ומשק המים עובר למשטר של דמי מים אחידים.

ספק הרוכש את המים ממקורות ישלם למקורות את דמי המים לפי המטרות השונות.

מפיק מים מקידוחים ו/או ממים עיליים, ישלם למקורות דמי מים בגובה ההפרש בין הסכום המלא של דמי המים לבין עלויות ההפקה וההולכה הנורמטיביות שהוכרו לו.

הצגת ההשגות שלכם לשימוע בשלב זה חיונית להקטנת דמי המים שנקבעו לכם ע"פ פרשנות/שרירות לב של רשות המים, מדובר בסכומי כסף גדולים לאורך זמן.

"עידן הנחלה המהוונת" שאנו עוסקים בו רבות בשנים האחרונות יוצא לדרך הלכה למעשה במסגרת יישום החלטה 1464 ברשות מקרקעי ישראל.

בימים אלה ניתן להגיש בקשות ליישום החלטה 1464 בכל המרחבים של הרשות במסגרת מספר מסלולים:

"דמי כניסה" - תשלום בסך של 3.75% + מע"מ משווי חלקת המגורים - שווי חלקת המגורים תקבע בהתאם לשומה פרטנית כאשר שמאי רמ"י יקבע את שווי חלקת המגורים הכוללת זכויות בניה בסיסיות למגורים של 375 מ"ר, ביטול רצף בין דורי ואפשרות לפצל מגרשים מהנחלה לפי 33%. אין הנחות אזורי עדיפות לאומית בגין תשלום "דמי כניסה";
 "השלמה לדמי רכישה" - תשלום בסך של 29.25% + מע"מ - השלמה לסך דמי הרכישה (33% + מע"מ) לאחר קיזוז דמי הכניסה ככל ושולמו בשלב הראשון. תשלום זה כפוף להנחת אזורי עדיפות לאומית עד לתקרה של 900,000 ₪;
 "דמי רכישה" - תשלום בסך 33% + מע"מ משווי חלקת המגורים - שווי חלקת המגורים כוללת את המרכיבים הבאים: מלוא זכויות הבנייה הקיימות והעתידיות בחלקת המגורים, פיצול מגרשים מהנחלה, ביטול רצף בין דורי, פטור מתשלום דמי הסכמה במכירה בגין חלקת המגורים, אפשרות להשכיר בתים בנחלה, היוון חלקת המגורים. תשלום זה כפוף להנחת אזורי עדיפות לאומית עד לתקרה של 900,000 ₪. באזורי עדיפות לאומית "קו עימות" לאחר תשלום של 3.75% + מע"מ תהוון חלקת המגורים (קיימת כיום שאלה האם התשלום של 3.75% + מע"מ יחושב גם מהפוטנציאל התכנוני ועדיין אין מענה);
רכישת זכויות בחלקת המגורים מעבר ל- 2.5 דונם - בנחלות בהם חלקת המגורים גדולה יותר מ- 2.5 לפי תב"ע מאושרת ביום 27.3.07, ניתן לבקש לרכוש את הזכויות בשטח מעבר ל- 2.5 בסך של 91% (כפוף להנחת אזורי עדיפות לאומית).

במאי 2015 קיבלה המועצה הארצית לתכנון ובניה החלטה תקדימית לתיקון תמ"א 35  (תיקון ב' 1). בהחלטתה קבעה המועצה הארצית כי בכל נחלה במדינת ישראל תתאפשר בניה של יחידה שלישית.

במסגרת קורס מתכננים במגזר הכפרי שנערך ב"טכניון" הוכנה עבודת מחקר על ידי: אדריכל יוסף טל, עוה"ד גד שטילמן ומר שלום בוינגין בנושא "ההשלכות של תוספת יחידה שלישית בנחלה על תהליכי התכנון של המושב".

תוצאות המחקר מגלות שלמושבים, לשכות התכנון, המועצות האזוריות ורשות מקרקעי ישראל, יש ציפיות שונות מתהליך יישום ההחלטה, וגם בתוך כל אחד מהגופים הנ"ל הדעות לא אחידות על דרך יישום ההחלטה.

המסקנה העיקרית היא, שהכוונה שעמדה מאחורי התיקון לתמ"א 35 בכדי ליצור פתרונות דיור זמינים לחתך זה של האוכלוסייה במושבים לא יתבצע "מהיום למחר" כי אין עדיין מערכת הנחיות תכנוניות מסודרת וברורה ליישום ההחלטה.
כנראה שעוד "ארוכה הדרך" והיא תעבור דרך מסדרונות הליכי התכנון עוד זמן רב עד שתיושם.

חז"ל אמרו: "בניסן נגאלנו, בניסן עתידין ליגאל".

בחודש ניסן הטבע מתחיל להתעורר, הריח של הפרדסים באוויר נושא עימו בשורה לצמיחה והתפתחות. בפנימיות אנו מכוונים לסדר פסח עם המשפחה בכדי לזכור את מה שעברו אבותינו במצרים.

בפתיחת ההגדה אנו קוראים: "הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם..."  

מה הקשר בין "לחם העוני" שאכלו אבותינו במצרים לימינו? ולמה אנו צריכים לזכור את מה שאבותינו אכלו במצרים בכל שנה בסדר פסח?

ההגדה באה ללמדנו שכאשר אבותינו היו במצרים הם היו במקום נמוך, סגור, צר, הם אכלו לחם עוני ולא הצליחו לעלות למעלה ולצאת מעבדות לחירות. השהייה במצרים בימינו היא עצימת עיניים למצב שבו אדם נמצא מבלי לעצור לרגע ולבחון את מצבו האישי הפנימי, לעשות חשבון נפש ולומר לעצמו, אולי אני אשם במצב אליו הגעתי?

בליל הסדר אנו חווים מפגש משפחתי עם כל הבעיות שכרוכות בכך. אם אדם מגיע לליל הסדר מכוון למקום של יציאה מעבדות עם רצון לצאת מהמקומות הנמוכים בהם הוא נמצא, מהבעיות שסובבות את חייו ובאמת הוא מסכים להשתנות, בלילה הזה שנקרא "ליל שימורים", אפשר להגיע למקומות חדשים ונפלאים.

כעת נחבר את הדברים האמורים לגבי ליל הסדר לתהליכים שאנו חווים במסגרת "משפחה ונחלה" בדורות הקודמים ובמעבר לדור "הנחלה המהוונת".

טרם פורסמו נוהלים ליישום החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1481 "ביטול עסקאות ומתן אורכות לביצוע", אשר חייבה המרת הסכם הפיתוח לחוזה חכירה לדורות עד 31.12.2016 בתשלומי הפרשי ערך בסכומים גבוהים.

קבלת החלטות נכונות יש להמתין לפרסום הנוהלים ולשינויים אפשריים בנוסח החלטה 1481.