לרגל עונת החתונות ריכזנו סיפורים מטקסי חתונות מיוחדים, הלקוחים  מ"סיפור מקומי" בישובים השונים. לא תאמינו, אבל מסתבר שאפשר לחגוג גם בלי צלם מגנטים, קייטרינג וסידורי שולחן...מזל טוב!

1938 חתונה ראשונה בשדה ורבורג 

חתונת גבריאל ונעמי ולטר. נעמי נישאה בדיוק ביום הולדתה ה- 18. גבריאל היה מבוגר מנעמי ב-4 שנים, הוא היה מדריך הנוער בכפר וכל הבנות שהוא הדריך קנאו בה. 

עד היום שתי בנותיהם, תמר ורותי, גרות בשדה ורבורג. בתם תמר מספרת: "החתונה התקיימה בבית העם הראשון שנהרס ממש עכשיו, לפני חודשיים. כל הכפר הוזמן, הכיבוד היה עוגיות, קפה ותה. כחלק מהטקס הכלה ביחד עם שתי האימהות הסתובבו סביב החתן 7 פעמים ואמא שלי לא הבינה מה מצחיק כל כך את אבא שלי באותו רגע. אחר כך הסתבר שהכלב הלך אחריה וזה הצחיק אותו נורא. הוא אהב לצחוק על הרגע הזה כל השנים. 

אחרי החתונה לא היה ירח דבש כי לא היה כסף. הזוג הטרי עבר לגור עם ההורים של הכלה ועבד במשק, אבא השלים הכנסה גם בתור פקיד בקופת חולים. הם היו זוג מקסים שחי ביחד 55 שנים."

התמונה באדיבות ארכיון שדה ורבורג. לתמונות נוספות "סיפור מקומי" שדה ורבורג

חתונה חבאנית

מושב ברקת הוא אחד ממרכזי הקהילה החבאנית, קהילה יהודית ייחודית מהעיר חבאן שבתימן. לקהילה מסורת ומאפיינים עצמאיים. 
בתמונה משנת 1961: במרכז עומדת הכלה מרים מעטוף בת ה-18, משמאלה עפיה אחותה ומימין המלבישה שלה.

כך מספרת מרים על החתונה: "היום עושים רק חינה וחופה וזהו. אצלנו הטקס היה מתחיל עם קליעת הצמות המסורתיות, ואז חינה שעורכים פעמיים, ואז שבת חתן ושבת כלה. שבוע וחצי של שמחות רצופות זה היה הנוהל, וכל המושב היה בא. בשבת כלה הלבישו אותי בתכשיטי כסף מיוחדים ששמים על הראש, אנחנו קוראים לזה "נונה". ביום החינה מעלים את הכלה על הבמה והאורחים נותנים לה שטרות כסף ומישהו מקריא כמה כל אחד נתן וגם כותבים את הסכום במחברת.

טקס החופה נערך במגרש במושב ואנשים אוכלים ורוקדים עד הבוקר, בלי קייטרינג ובלי כלום. הגישו מרק וחילבה, פיתות וירקות בכלים מאלומיניום.  אחרי החופה הלכנו לעשות תמונה בפוטו בפתח תקווה עם שמלה לבנה והינומה".

בעלה של מרים, סעדיה, נפטר לפני שנה ולזוג 7 ילדים ובלי עין הרע נכדים ונינים.

תמונות נוספות של חתונות ממושב ברקת אפשר לראות ב"סיפור מקומי חבל מודיעין". 

הטקס הימי

למי שחושבים שהיתה להם כניסה גרנדיוזית לחופה, מוזמנים לקרוא על הכניסה ל"חופה הימית" שהיתה נהוגה בקיבוץ אילות בימיו הראשונים. מדובר בטקס שנערך בחוף הצפוני של אילת בשעת השקיעה. הכלה הגיעה על סירה ששטה בים סוף, החתן היה מגיע בסירה אחרת עד שהזוג היה מתאחד על סירה אחת.

בתמונה: חתונתם של אלקה ואיציק, באדיבות קיבוץ אילות. 

לסיפור מקומי קיבוץ אילות.

משחק ילדים

רונית מקיבוץ שדה אליהו מספרת: "בשנת 1962 היו הרבה חתונות ראשונות של בני הדור השני של הקיבוץ. הילדים היו מאוד שותפים, צופים בהכנות ומתרגשים לקראת החתונה. הרב נשר היה עורך את החופות וילדי הגן היו שרים: 

הרב נשר כבר נמצא / מבית שאן הוא בא
האורחים מוכנים / ממש חתונה / לחתן ולכלה."

בפורים החליטו הילדים להתחפש לדבר עצמו: חתן וכלה, רב ואורחים מכובדים.

התמונה באדיבות ארכיון שדה אליהו, תמונות נוספות ב"סיפור מקומי" שדה אליהו.

אם שימור המורשת, גיבוש וחיזוק הקהילה חשוב לכם, אתם מוזמנים לשמור את הזכרונות של הישוב בצורה שיתופית.  

מוזמנים לכתוב לנו: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

אפשר גם באתר או בפייסבוק