הקוראי הוותיקים וודאי כבר יודעים כי במסגרת הליווי המשפטי שמשרדי מעניק אגודות  אני מלווה התקשרויות בתחומי חקלאות מגוונים: גדשי"ם, מטעים, רפתות, ענף הלול, קנביס רפואי ועוד. לא אחת הדגשתי בפניכם את הצורך להסדרת השימושים החקלאיים על פי המתחייב מחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההתיישבות") ומעת לעת אני מביאה בפניכם דוגמאות למקרים שעלו בפסיקה. המציאות של חקלאי ארצנו ואף הפסיקה מלמדים על מגמה ברורה של הגברת אכיפה מצד הרשות המוסמכת ונקיטה בסנקציות חמורות כנגד מפרי החוק, ובניהן הפקעת הקרקע והחזרתה לרשות מקרקעי ישראל. לא אחת, אני נשאלת- נו מה, באמת עלולים לקחת לנו את הקרקע?- דעו שהתשובה לכך חיובית. ממש לאחרונה בית משפט העליון (2.10.17)* נגע בסוגיה והדגיש שהפקעת הקרקע היא הכלל, ואילו הקנס הכספי הוא החריג בלבד.

רע"א 3019/17 החקלאי "תלמי מנשה" אגודה שיתופית להתיישבות בע"מ נ' הרשות המוסמכת לפי חוק ההתיישבות החקלאית (פורסם בנבו, 02.10.2017)

בשטף תביעות העובדים התאילנדים כנגד מעסיקיהם מופיע רכיב הפנסיה כאחד מרכיבי התביעה. גם בביקורת משרד העבודה (מקודם הכלכלה) "מככב" רכיב הפנסיה כעבירה עקב אי הפרשה בהתאם לצווים (פנסיה כללי וחקלאות).

במאמר זה נעסוק באותן תביעות אזרחיות בהן כדרך קבע מופיע רכיב הפנסיה בכתב התביעה והוא נתבע לכל תקופת ההעסקה אף אם חלפו למעלה מ-7 שנים מחודש העבודה שבעדו לא בוצעה הפרשה לפנסיה (ההתחיסות היא ליום הגשת התביעה).

במאמר מוסגר יצויין כי לגבי עובדים זרים בחקלאות לא נתקנו התקנות המאפשרות הפרשה לקופת פנסיה ייעודית (בניגוד לעו"ז בענפים אחרים).

פס"ד שדן בתביעה בעניין אי הפרשות לפנסיה חזר וחידד את ההלכה לגבי תוקפה של תביעה לתשלום הסכום המגיע בגין פנסיה בעד תקופת עבודה שחלה לפני יותר מ-7 שנים.

(1) ע"ע 36058-12-13 יעקב וקסלר נ' י. אדרי ובניו מפעל מתכת והנדסה אזרחית בע"מ ניתן 30.6.2017.
(2) סע"ש (חיפה) 40264-06-13.

תביעה שהגישה אלמנה אשר החזיקה בזכויות בנחלה במושב כנגד בנה ורעייתו, בה היא מבקשת מביהמ"ש להצהיר כי הבן ורעייתו אינם בעלי הזכויות בנחלה ולהורות על סילוק ידם ממנה וליתן צו האוסר עליהם לבוא בשעריה.

תמ"ש (משפחה)(קריית גת) 18751-11-14 פלונית נ' אלמוני, פס״ד מיום 17/09/2017

תביעת לשון הרע על סך 200,000 ₪ שהגישה חברת ועד המושב נס הרים בגין פרסומים כנגדה שנשלחו לגורמים שונים על ידי הנתבע.

ת"א (שלום)(ירושלים) 29011-08-13 – שמואל נ' נוריאל ואח'י, פס״ד מיום 20/06/2017

הלכה חדשה באופן חישוב המגיע לעובד שעתי שהיקף עבודתו משתנה מידי חודש

בפסק דין חדש⁽¹⁾ שונתה ההלכה לפיה מחושבת זכאותו של עובד שעתי לפיצויי פיטורים. עד כה נהגה ההלכה (הלכת "סנונית"⁽²⁾) שהתבססה על האמור בתקנה⁽³⁾ "היה שכר עבודתו של עובד... יראו כשכרו האחרון... את השכר הממוצע של שנים עשר החודשים שקדמו לפיטורים". לפי תקנה זו ובהתאם לפסק הדין שנהג, חושבה הזכאות לפיצויי הפיטורים בעובד שעתי שהיקף שעות העבודה השתנה, לפי ממוצע שעות העבודה ב-12 חודשי העבודה האחרונים מוכפל בשכר האחרון (ליחידה) אותו קיבל העובד. זו היתה ההלכה שנהגה.

ע"ע (ארצי) 44824-03-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ נגד ADHENOM BERH TEAMI ניתן 4.6.2017.

במציאות בה אנו חיים כאשר "כולם מכירים את כולם" והמועצה האזורית הינה מעסיק שכיח עולה בלא מעט מקרים השאלה האם העסקת קרוב משפחתו של ראש הרשות או של גורם משמעותי במועצה מותרת או שמא היא בבחינת נפוטיזם שריח רע עולה ממנו.

דיון בעניין שכזה התקיים בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע⁽¹⁾ בעתירה נגד מינויו של עובד לתפקיד במועצה עקב היותו קרוב משפחה – בן דוד של ראש המועצה.

האם מתן שירותי טיפול בבעלי חיים שאינם למאכל ורכיבה בקיבוץ ובמושב הם שימושים חקלאיים? או שימושים הדורשים הסדרה מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י)?

בשנים האחרונות הסדירה מועצת מקרקעי ישראל את הנושא במסגרת החלטות שונות: החלטה 1316 במושב, ולאחרונה בהחלטה 1472 בקיבוץ (הנסמכת בהגדרותיה על החלטה 1316). ראו גם חוזרי משרד 6/17 וכן 15/17 בנושא.

ישנה טענה נגד הסדר זה, המושמעת על ידי רבים העוסקים בענף, לפיה המדובר בשימושים חקלאיים לכל דבר ואין צורך להסדירם.

נושא זה עלה לדיון בבג"ץ, וזאת בעקבות החלטה 1316. הדברים תקפים גם לגבי שימוש זה בקיבוצים. 

בג"ץ קיבל את עמדת מועצת מקרקעי ישראל וקבע ששירותי טיפול בבעלי חיים, אחסנתם, רכיבה טיפולית ולימודי רכיבה לא ייחשבו כשימוש חקלאי, ויחשבו שימושים נלווים הדורשים הסדרה מיוחדת.

בג"ץ 8615/14 אמיר פלדשטיין נ' מועצת מקרקעי ישראל (פורסם בנבו, 05.01.2017(

בפסק דין שניתן לאחרונה ע"י כבוד השופטים אליקים רובנישטיין, חנן מלצר וענת ברון, מושב צפריה, מושב עובדים להתיישבות דתית שיתופית בע"מ (להלן: "המערער ו/או מושב צפריה") נגד רשות מקרקעי ישראל (להלן:"רמ"י"), ע"א 2149/15, נדחה ערעורו של המערער בעניין קבלת סעד הצהרתי, לפיו, זכאי המערער להגיש תביעת פיצויים לוועדת הפיצויים של רמ"י, בגין גריעת שטח מקרקעין ממשבצת נחלות אגודת המושב, לטובת הרחבה למגורים.

החלטה בעניין הסמכות העניינית של ביהמ"ש המחוזי לדון בתביעה שהגישו בן ואמו כנגד מושב משמרת לעניין גידול קנאביס בחלקות שברשותם בשטח המושב.

ה"פ (לוד) 35332-05-17 – גילה כרמי נ' משמרת מושב עובדים, פס״ד מיום 26/07/17