ביום 3.4.2022 פרסם מינהל התכנון מחוז צפון מכתב שמופנה למועצות אזוריות וועדות מקומיות שבו נקבע, כי לא יאושרו תוכניות נקודתיות עד לאישור תכנית כוללת לכל יישוב שתיתן מענה לתוספת יח"ד, הגדלת שטח חלקת המגורים, פיצול מגרשים בסמכות ועדת מקומית ושימושי פל"ח.

מינהל התכנון מחוז צפון מסביר, כי לאחר אישור תמ"א 35 תיקון 1ב בחודש יוני 2016, קיימת עלייה חדה במספר התוכניות הנקודתיות המוגשות לוועדות המחוזיות, לפיצול מגרשים מנחלות, במסגרתן מבקשים בעלי הנחלות לאשר תוספת יח"ד שלישית, פיצול מגרשים מנחלות, הגדלת שטח חלקת המגורים ל 2.5 דונם (בפריפריה ניתן להגדיל את שטח חלקת המגורים ללא רצף תכנוני ובמרכז הארץ, חיפה וירושלים ניתן רק כאשר יש רצף תכנוני) ושימושי פל"ח. כמו כן, במרכז הארץ הועדה המחוזית מאפשר הגדלה של חלקת המגורים לשטח של 2 דונם בלבד!

בהתאם להוראות תמ"א 35 תיקון 1ב, בכדי לאשר תכנית במסגרתה מבקשים להוסיף יח"ד שלישית, פיצול מגרשים ופל"ח - יש לבחון את התוכנית בראיה כוללת של המושב ולהציג את ההשפעה של התכנונית על התשתיות במושב, תחבורה וכו'. לאור כך שמוגשות תוכניות שלא מציגות ראיה כוללת של המושב, הועדה המחוזית דחתה תוכניות אלה ותחת זאת קבעה, כי המועצות האזוריות/ועדות מקומיות יפעלו לאישור תב"ע כוללת לכל יישוב בכך לטענתן, יתקיים איזון וצדק חברתי כך שלא יקרה מצב שבו "כל הקודם זוכה".

הועדה קצבה תקופה של שנתיים אשר במהלכה המועצות והועדות המקומיות יפעלו לאישור התוכניות ועד אז לא ניתן להגיש תוכניות נקודתיות ליחידת שלישית ולפיצול מגרש מנחלה.

מניסיון בעבודה מול מועצות וועדות מקומיות נוכל לומר, כי אנו צופים עיכובים משמעותיים באישור תוכניות בהובלה של מועצה/ועדה מקומית, וכבר כיום מוכרים לנו מקרים בהם מועצות פועלות לאישור תוכניות מזה מספר שנים ונתקלות בעיכובים רבים וריג'קטים מצד ועדה מחוזית שהביאו לכך שעד היום התוכניות לא אושרו.

ההמלצה שלנו היא שכל יישוב יפעל בהקדם לאישור תכנית ליחידה שלישית, הגדלת זכויות הבניה ופיצול מגרש בתשריט חלוקה, למרות העלויות והמורכבות לנהל אירוע מסוג זה על ידי האגודה.

״מדיניות רמ"י החלה על חלקות המגורים בנחלות הידועה כ"משטר הנחלות" נקבעה בשנת 1965 בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל. מדיניות זו הביאה לכך שבעלי נחלות רבים חיים תחת גזירות בלתי סבירות שיש לבטלן לאלתר כפי שיוסבר להלן.

ברשימה זו אביא בפני הועדה הנכבדה טיעונים מרכזיים ביחס לכשלים שקיימים בהחלטות רמ"י שגורמים לפגיעה בזכויות הקניין של בעלי הנחלות ואציע את השינויים הנדרשים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "המועצה"), על מנת לאפשר לבעלי הנחלות להתפרנס בכבוד מחלקות המגורים בנחלות ובהתייחס לעידן הנוכחי שקראנו לו "עידן הנחלה המהוונת".״

מתוך מכתבו של עו״ד אביגדור לייבוביץ לועדה לבחינת חלופות הכנסה במשק החקלאי ברשות מקרקעי ישראל

"הפוטנציאל התכנוני" הוא נושא שמלווה אותנו רבות בהליכי עיון חוזר ומול ועדת ההשגות. במאמר הראשון בסדרה, הסברנו מדוע רבים בוחרים כיום למכור את הנחלה ב"עסקת נטו" וזאת לאור עלייה משמעותית בשומות דמי הרכישה שמושפעות גם מה"פוטנציאל התכנוני" כפי שנקבע בשומות רמ"י.

העלייה הדרמטית בגובה דמי הרכישה (לעומת דמי ההסכמה שחלפו ביום 10.4.2018), הביאה לכך שחבויות המס בעסקאות במרכז הארץ ובאזורי עדיפות לאומית ב', מגיעות לכ- 50% ויותר והדבר גורם לחסרון כיס משמעותי עבור המוכרים שנדרשו לשנות את האסטרטגיה בעת ביצוע עסקת המכר.

עמדנו על עיוות נוסף שנמצא כיום בטיפול מול רמ"י והוא "מועד הוצאת השומה". רמ"י קבעה, כי השומה תקבע לפי ערך הקרקע למועד הוצאת השומה במקום לקבוע את הערך למועד השלמת המסמכים ליישום ההחלטה בפרק משנה 8.3  סימן ז'.

המועד הממוצע לקבל שומה לדמי רכישה עומד כיום על כשנה במקרה הטוב ועד שנתיים לכל הפחות במקרים אחרים, כאשר העיכובים נובעים מדרך הטיפול הסבוכה והמסורבלת של רמ"י, כאשר החוכר נדרש לשלם את "המחיר" נוכח העיכובים שכלל לא תלויים בו, באופן שהשומה שתתקבל מרמ"י חודשים ארוכים אחרי ביצוע העסקה, תהיה גבוהה במאות אלפי ₪ מזו שהוערכה על ידי השמאי מטעם המוכר בטרם ביצוע העסקה.

מצב זה יוצר חוסר וודאות אצל מוכרים, חוסר אמון במערכת, נזק כלכלי עצום עבור מוכרים ויש להמשיך ולפעול בדרכים המשפטיות המתאימות בכדי להביא סוף לעיוות הבלתי נסבל שלא מוכר בכל מגזר אחר.

אני שמח לבשר, כי לפני מספר ימים הגשנו לבית המשפט המחוזי תל אביב, תביעה כנגד רמ"י, עליה עמלנו חודשים ארוכים בנושא השכרת בתי מגורים בנחלות!

כפי שכתבתי פעמים רבות - הנושא של השכרת בתים בנחלות נמצא בראש סדר העדיפויות במסגרת המאבק לביטול הגזירה שנקבעה בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל בשנת 1965 הידועה בשם "משטר הנחלות", לפיה - כי קיים איסור להשכיר בית מגורים בנחלה.

ההשלכות של "זכות ההמלצה" למגרשים בהרחבות של מושבים, שהקנו הורים לאחד הילדים לפני מספר עשורים, מקבלות ביטוי כיום כאשר הורים מבקשים לערוך צוואה ולקבוע הוראות ביחס לחלוקת הזכויות בין הילדים, כאשר יש כוונה להתחשב בזכויות שקיבלו ילדים בחיי ההורים וכן במסגרת דיונים בין יורשים שנותרו עם צוואה ובייחוד כאשר ההורים לא הותירו אחריהם צוואה.

לאור כך שאני פוגש את הדיון על "זכות ההמלצה" בהליכים רבים מול הורים שמבקשים לערוך צוואה ולבצע חלוקה וכן בהליכי גישור כאשר יורשים נותרו ללא צוואה, בחרתי להעמיק את הדיון בנושא זה ולשתף אתכם בסיפור משפחתי שבמרכזו עומדת "זכות ההמלצה" שניתנה למגרש בהרחבה לאחד הילדים ואיימה לפרק את המשפחה כליל.

במקרה עליו נדבר בהרחבה, מדובר בהורים מבוגרים שמצאו את עצמם במרכזה של מלחמה, כאשר ההורים המסכנים הבינו מאוחר מידי, שהכל התחיל אי שם בשנות ה- 90 כאשר הם הקנו את זכות ההמלצה לבת הבכורה וכיום הזכות הזו עומדת במוקד הדיון המשפחתי וגורמת לרעידת אדמה של ממש במשפחה.

בהתאם להוראות החלות על משקי העזר בפרק משנה 8.14 לקובץ ההחלטות (להלן: "ההחלטה"), הוקנו לבעלי משקי העזר תמריצים לבצע תהליך של היוון הזכויות, שכן לאחר ההיוון, התשלומים לרמ"י בגין תוספות בניה, שינויי ייעוד וניצול ופיצול מגרשים, יופחתו לעומת הערכים שהיו קיימים בהחלטות קודמות. מאידך, ההחלטה קובעת כי במשקי עזר במגזר העירוני, קיימת חובה לבצע היוון לצורך תוספת יחידות דיור, שינו יעוד וניצול ופיצול מגרשים ומתנה את ההיוון בהתחייבות להשיב את הקרקע למדינה בשטח מעבר לחלקת המגורים.

תפיסת העולה ביחס ל"עסקת נטו" קובעת את הכלל הבא - הרוכש משלם את כל המיסים לכל הרשויות החלים על המוכר ולוקח על עצמו את כל הסיכונים בעסקה, המוכר מקבל את סכום "הנטו" שסוכם בין הצדדים מוסר את החזקה ומותיר את הרוכש להתמודד עם כל התהליך עד לקבלת אישורי המיסים והעברת הזכויות על שמו.

הרוכש נושא בסיכונים ובסיכויים ולכאורה נראה, כי למוכר אין כל סיכון בעסקה - אך תפיסת מציאות זו - טומנת בחובה מלכודות הן למוכרים והם לרוכשים עליהן נדבר בהרחבה.

הסיסמא "עסקת נטו" נשמעת יותר ויותר בתקופה האחרונה ובייחוד לאור עליית מחירי הנדל"ן בכלל ומחירי הנחלות בפרט. תקופת הקורונה יצרה שוק של "מוכרים" וכיום כמעט "כל מספר זוכה".

מוכרים דורשים סכומים שעד לפני כחצי שנה לא היו מדמיינים לבקש עבור הנחלה וגם כאשר רוכש מסכים לשלם את הסכום המבוקש ונראה שכביכול עומדת להתבצע עסקה, בתהליך המו"מ מוכרים מקבלים הצעות נוספות שגבוהות במאות אלפי ₪ מההצעה הנוכחית שקיבלו והתוצאה היא שהעסקאות נופלות וקמות שוב ושוב.

המצב שבו רוכשים מוכנים לשלם ומוכרים מעלים מחירים, ביחד עם חבויות המס שעלו באופן משמעותי החל מפתיחת השערים ליישום ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' ביום 10.4.2018, הביאו לכך שמוכרים החלו לבקש סכום "נטו" עבור מכירת הנחלה והטילו את כל חבויות המס בעסקה על הרוכשים.

"עסקאות נטו" שבוצעו בעבר כלל לא דומות ל"עסקאות נטו" המבוצעות כיום, כאשר השוני נובע נוכח העובדה שכיום נגבים "דמי רכישה" בעת מכירת הנחלה במקום "דמי הסכמה" וכאן טמונה "המלכודת" המשמעותית ביותר בעסקת נטו!

אנו נמצאים בתקופה של עליית מחירים משמעותית בנכסים במגזר החקלאי - נחלות, משקי עזר מגרשים ובתים בהרחבות - ויש לכך השלכות דרמטיות על חבויות המס שמשולמות בעת ביצוע עסקת מכר, בייחוד ביחס לדמי רכישה המשולמים לרשות מקרקעי ישראל.

חבויות המס הדרמטיות החלות על בעלי הנחלות שמגיעות במרכז הארץ לעיתים עד כדי 60% מהתמורה, הביאו לכך שבעלי נחלות רבים בוחרים למכור את הזכויות בעסקת נטו במסגרתה הקונה משלם את כל המיסים החלים בעסקה, הן אלו שחלים על המוכר והן אלו שחלים על הקונה. עסקת נטו טומנת בחובה מלכודות מס ויכולה להיות בעייתית מאוד כלפי מוכרים אך יותר מכך כלפי רוכשים ובייחוד בכל הקשור לחיוב בדמי רכישה וזאת לאור הנחיות רמ"י והשמאי הממשלתי, ביחס לדרך חישוב דמי הרכישה, מועד מתן השומה והפוטנציאל התכנוני. לאור המורכבות שטמונה בביצוע עסקת נטו והתאוצה שהיא תופסת, נקדיש לכך מאמר נפרד בו ננתח את הבעיות בעסקת נטו.

ברשימה זו נבקש לבחון שתי סוגיות מרכזיות שעולות במקרים רבים בהליכי עיון חוזר מול רמ"י ביחס לשומות דמי רכישה והן "מועד מתן השומה ו"הפוטנציאל התכנוני".

מלחמות הירושה מקורן ברוב המקרים ברגשות "קנאה" המקננים בנפשם של הילדים עוד מילדות. בכדי ליצור מחלוקת במשפחה צריך "מתלה" שיבעיר אש בשדה קוצים והדיון על הירושה הוא "זרז" מצויין בכדי להביא לפרץ רגשות כשההשלכות הן לדורי דורות.

עוד משחר בריאת העולם, בסיפור על אדם וחווה, אנו מוצאים כי הקנאה בין הילדים "קין והבל" הביאה לתוצאה טראגית. במשפחות רבות "המוות" בסיפור על קין והבל מסמל את המחלוקת שפורצת כתוצאה מקנאה כשכל המציאות נשברת לרסיסים ולבסוף לא נותר דבר, ממשפחה שלפני רגע היתה מאוחדת.

הפעם אני רוצה לשתף אתכם בסיפור על בניית בית שני ושלישי בנחלה ופיצול מגרשים במסגרת תכנון "הפרוייקט המשפחתי" וביצוע בנייה בחלקת המגורים בחיי ההורים ואחריהם.

תהליך קבלת החלטה לאפשר לילד לבנות בית שני בנחלה הוא מורכב וכרוך בתעצומות נפש מצד ההורים שחוששים מאוד מתגובות הילדים ומרגשות קנאה שעשויים להתעורר ולהביא חורבן על המשפחה.

זה בדיוק המצב שבו הורה "בא לברך ויוצא מקלל"! כמה משפחות התפרקו על המזבח של בניית הבית השני בנחלה, כמה אחים לא מדברים ביניהם בגלל שאחד קיבל את הזכות לבנות בית בנחלה, כמה דורות של משפחות נמצאים בנתק ומתגוררים באותו מושב כשהילדים והנכדים כלל לא מכירים אחד את השני ויותר מכך יש כאלו ששנאה תהומית מפרידה ביניהם שאולי ימות המשיח יוכלו לתקן והכל בגלל נחלה משפחתית.

בפרק ז' בקהלת של שלמה המלך נכתב כך: "טוֹבָה חָכְמָה עִם נַחֲלָה וְיֹתֵר לְרֹאֵי הַשָּׁמֶשׁ.   כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ".

קיבלנו עצה מדהימה משלמה המלך "יתרון הדעת תחיה את בעליה" כלומר, זה לא משנה כסף יש לאדם או נכסים או רצון להיטיב על הילדים או לאפשר להם לבנות בית בנחלה ולהיות קרובים ולהנות מגידול הנכדים, צריך לשים לב היטב למורכבות המשפחתית ולרגישות שקיימת אצל כל אחד מהילדים כאשר הורה מחליט לאפשר לאחד הילדים לבנות בית בנחלה המשפחתית ולכן "יתרון הדעת תחיה את בעליה" - צריך לחשוב היטב בטרם מאשרים בניה בנחלה או מקיימים דיון משפחתי על בניה.