אזרחים רבים נחשפים לדרישות הכספיות של רשות מקרקעי ישראל כנגדם בגין שימושים לא מוסדרים, שכן רשות מקרקעי ישראל מנהלת 93% ממקרקעי המדינה והיא הלכה למעשה מהווה מונופול בתחום המקרקעין.
בימים אלה פרסמה רשות מקרקעי ישראל הודעה בעיתונות "בדבר הסדר הסתלקות בתובענה ייצוגית", פעולה הנדרשת על פי חוק תובענות ייצוגיות.
כפי שנאמר בהודעה, הוגשה תובענה ייצוגית כנגד רשות מקרקעי ישראל (ת.צ. 39290-01-17 סוירסקי נ' רשות מקרקעי ישראל) באמצעות עורכי הדין דורון רדעי וניצן גדות המתמחים בתובענות ייצוגיות.
ביסוד הבקשה לאישור התובענה טענו המבקשים כי המשיבה, רשות מקרקעי ישראל, גובה דמי שימוש בגין בניה חורגת, לתקופה העולה על 7 שנים, דבר שהינו בניגוד לחוק ההתיישנות התשי"ח -1958 (להלן: "החוק").
על פי הפרסום, מיום מתן ההחלטה בבקשה לאישור הסדר ההסתלקות תחדל רשות מקרקעי ישראל ממשלוח תשלום ו/או גביה של דמי שימוש לתקופה של מעבר לשבע שנים לאחור, אלא אם כן מתקיימות אחת העילות לעצירת מרוץ ההתיישנות בהתאם לחוק.
מדובר בפעולה מוכרת של רשות מקרקעי ישראל שהייתה נתונה למחלוקת, זה שנים רבות כזו כשזו פעלה בניגוד לחוק ההתיישנות והייתה הגורם לעילת התובענה הייצוגית הנוכחית.
חשוב להדגיש כי סעיף 2 לחוק קובע כי "תביעה לקיום זכות כלשהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה".
סעיף 3 לחוק אף קובע כי "על הנתבע להגיש טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה כנגדו, שכן אחרת טענה זו לא תישמע".
על פי סעיף 9 לחוק מבהיר שאם "הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לעניין סעיף זה", אלא אם טען להתיישנות.
חשוב, אם כן לבדוק בצורה יסודית תביעות של רשות מקרקעי ישראל, ככל שיש תביעות כאלו בגין בניה חורגת ולא להסכים לתביעות החורגות מהשנים שנקבעו בחוק ההתיישנות במיוחד עתה לאחר פרסום הודעת הסדר ההסתלקות ולהתייעץ עם אנשי מקצוע שכן לחוק יש מספר סייגים.