החלטת רשות מקרקעי ישראל מספר 1514: "הקצאת שטחי ציבור בנויים ופנויים בתחום משבצת אגודה חקלאית", קובעת נהלים להסדרת מעמדם של שטחי ומבני ציבור ביישובים ומאבחנת בין שטחי ציבור בעלי "אופי פרטי" לשטחי ציבור "קלאסיים".

חוזר ברית פיקוח

אנו עדים להגברת האכיפה מצד ועדות מקומיות לתכנון ובניה ומצד רשות מקרקעי ישראל בנושא של שימושים חורגים וחריגות בניה בנחלות, כאשר הפעילות של האכיפה מקבלת ביטוי במספר מישורים עליהם אעמוד ברשימה זו.

המטרה היא להביא למודעות של בעלי הנחלות את הסיכון המהותי והמיידי שקיים בהפעלת שימושים לא מוסדרים בנחלות, על מנת שבעלי הנחלות יקדימו את הרשויות ויסדירו את המבנים בנחלות.

ככל ש"עידן הנחלה המהוונת" מתקדם ולאחר שאושר בחודש יוני 2016 המתווה של שלוש יחידות בשלושה מבנים בתמ"א 35 (תיקון 1ב) ולאחר שרשות מקרקעי ישראל פתחה את השער ליישום החלטה 1464 בכל המרחבים, מתגברת האכיפה מצד הועדות המקומית והמחוזיות וכן מצד רמ"י.

בישובים חקלאיים, כדוגמת מושב או קיבוץ, חוכרת האגודה החקלאית מהמדינה את "משבצת" הישוב, אשר כוללת את כל השטחים המשמשים את היישוב כדוגמת מגורים, תעסוקה, חקלאות וכן שטחים ציבוריים. הדבר עוגן בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוסח חוזי חכירה לדורות.

מצב זה שונה מישובים עירוניים וישובים קהילתיים, אשר שטחי הציבור מוקצים לרשות המוניציפלית של אותו ישוב.

במשך השנים האחרונות ביקשה רשות מקרקעי ישראל לשנות את ההסדר הקיים בנוגע לשטחי הציבור שבתחום הישובים החקלאיים. לאחרונה, התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1514 אשר מעגנת את השינוי הנ"ל. להלן עיקרי ההחלטה.

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל ביום 10.5.2017, החליטה מועצת מקרקעי ישראל על תיקון החלטה 1481 "ביטול עסקאות ומתן ארכות". ההחלטה קיבלה תוקף עם חתימת שר האוצר ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל עליה ביום 17.05.2017 ומספרה החדש הוא 1513.

על פי ההחלטה החדשה קיימת אפליה חמורה של נכסים שמקורם במשבצות של ישובים חקלאיים לבין נכסים במגזר העירוני, כמו כן, הוחלט כי בעת הארכת הסכמי פיתוח על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל 533,611,640,666,717,727 תותנה הארכה בתשלום של 51% (בכפוף להנחות אזורי עדיפות לאומית) מההפרש בין ערך המקרקעין הנושא הפרשי הצמדה (בלבד) במועד ההקצאה לבין ערך המקרקעין במועד הארכה.

"עידן הנחלה המהוונת" החל בימים אלה להיות מיושם ברשות מקרקעי ישראל, כך שכל המרחבים יודעים לקלוט בקשות לתשלום "דמי כניסה" (3.75%) ו- דמי רכישה (33%) לפי החלטה 1464.

בכדי להגיע מוכנים, יש להסדיר את הנחלה למעבר הבין דורי בהתחשב בכך שניתן יהיה לפצל שני מגרשים מהנחלה (לעיתים אף יותר בהתאם לתב"ע ולקיבולת יחידות הדיור לפי תמ"א 35) וכן לבצע פעילות של פל"ח בחלקת המגורים, לרבות מבני קייט, מבנים לשימוש עם אופי חקלאי, מבנים לשימוש של משרד, קליניקה, גן ילדים, בית קפה, גלריה וכו', כל מושב בהתאם לאופיו והשימושים שהוא מבקש לאפשר לבעלי הנחלות עם מבט קדימה לדור הבא.

חברי הוועדים מתבקשים לשים לב היטב לשינויים המתרחשים בהחלטות רמ"י ולהתחיל לפעול ליישום ההחלטות לרבות במסגרת, הסדרת תב"ע חדשה למושב, הסדרת שימושים במשבצת האגודה ליזמויות בהתאם להחלטה מועצת מקרקעי ישראל 1455, הסדרת משבצת האגודה לרבות קרקעות עודפות, שימושים חורגים וחריגות בניה במשבצת וכן להביא לידיעת ציבור בעלי הנחלות את החשיבות בהסדרת המבנים בנחלות לצורך יישום החלטה 1464 והחלטות נוספות שפורטו לעיל, בכדי לבצע את הכניסה ל"עידן הנחלה המהוונת" בהצלחה.

עד לאחרונה, לבד מעסקאות מסוימות המבוצעות ע"י משרדי ממשלה, לא היו כללים המסדירים את עניין מועדי התשלום לספקים אשר מתקשרים עם גופים ציבוריים. כך, נוצר מצב, בו גופים ציבוריים שאינם משרדי ממשלה, כגון רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים, מתנהלים במועדי תשלום ארוכים  המגיעים לשוטף פלוס 90, ולעיתים אף לשוטף פלוס 120.

לאחרונה פורסם תיקון 115 לחוק התכנון והבניה, המקנה תוקף חוקי לכתבי שיפוי אותן דורשות הועדות המקומיות מיזם של תוכנית בגין תביעות לפי סעיף 197 לחוק (עקב פגיעה מהתכנית).

כתב השיפוי, כזכור, מעביר ליזם את  נטל תשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק (בתביעות של בעלי קרקע שנפגעו מהתכנית), ובית המשפט העליון קבע כי מדובר בחיוב כספי שמטילה הרשות על האזרח ולכן חייב להיות לו עיגון בחוק או על פיו.

ביום 4.5.2017 פורסמה באתר רשות מקרקעי ישראל הצעה מספר 685 לתיקון החלטה 1481 "ביטול עסקאות ומתן ארכות לביצוען" (להלן: "ההצעה"). מועד ישיבת מועצת מקרקעי ישראל לאישור הצעת ההחלטה נקבע ליום 10.5.2017.

במסגרת התיקון בוצעו שינויים רבים, בין היתר בהסכמי הפיתוח במגזר החקלאי, אופן חישוב התשלום, והחזרת תשלומים בגין היטל השבחה.