על התעמרות בעבודה / שמואל גלנץ, עו״ד

ככלל טענות להתעמרות בעבודה על ידי מעסיקים כנגד עובדיהם ותביעות לפיצוי בגין עוגמת נפש כתוצאה מכך חוזרות ונשנות בתביעות של עובדים. גם בתביעות של עובדים בענף החקלאות עולות טענות של התנכלות, השפלה וכיו"ב.

התעמרות בעבודה – המצב המשפטי

בעניין התעמרות בעבודה (בניגוד למשל להטרדה מינית) אין עדיין חוק של הכנסת. ואולם בתי הדין פוסקים לא אחת פיצוי בגין התעמרות מעסיק בעובד. בתי הדין מזכירים הצעת חוק שהוגשה לראשונה בשנת 2015 ע"י ח"כ מרב מיכאלי וטרם עברה בקריאה שניה ושלישית^[1].

בפסק דין^[2], כדוגמא, נקבע: "משהחוק למניעת התנכלות תעסוקתית טרם נכנס לתוקפו הוא אינו מהווה מקור נורמטיבי תקף, אשר יוצר עילה וסעד בצידה, שעל בסיסם ניתן לפסוק לעובד פיצוי בגין התעמרות תעסוקתית. יחד עם זאת, בית הדין מוסמך לדון בעילת תביעה המושתת על טענות הנוגעות להתנכלות תעסוקתית, מכוח סמכותו הטבועה לדון".

מהי התעמרות?

התעמרות במסגרת עבודה היא "התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת העבודה".

ב"פרשת נפתלי"^[3] הכיר בית הדין האזורי בירושלים בהתעמרות תעסוקתית כמקור לפיצוי. נשיאת בית הדין קבעה בפסק הדין בזו הלשון: "בעת האחרונה גברה המודעות להעסקה פוגענית הנקראת גם התנכלות תעסוקתית או התעמרות בעבודה. מדובר בהתנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנת כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה". בהמשך: "ביטוייה המעשיים של התעמרות בעבודה הם רבים ומגוונים. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בצעקות, בקללות, בהאשמות שווא, בהפצת שמועות מזיקות, בגרימת נידויו של אדם או החרמתו, במתן משימות משפילות, פגיעה בדימויו, פגיעה ביכולתו לבצע את התפקיד  או פגיעה בסיכוייו להצליח או להתקדם בעבודה וכיו"ב.".
לטובת התובע נפסק פיצוי בסך 80,000 ₪ בגין עוגמת נפש אשר מקורה בהתעמרות בעבודה.

פסק דין מפורסם נוסף שעלה לכותרות^[4]: "27. יש לקבל במלואה את טענת התובע כי היה חשוף להעסקה פוגענית במעון, אשר באה לידי ביטוי בנזיפות, צעקות, השפלות, דרישות מוגזמות ואף בלתי סבירות, כי שררה במעון בתקופת עבודתו אוירה של פחד, וכי נדרש לעבוד במשך כל תקופת עבודתו במעון שעות רבות מאד, שאינן מתיישבות עם הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. נבהיר כי  דרישה מן העובד לעבוד שעות עבודה רבות גם אם הוא מקבל תמורה עבור עבודתו זו, והיעדר דפוס עבודה  קבוע ומסודר המאפשר לעובד לתכנן את סדר יומו, לשהות עם בני משפחתו, לנוח מעמל יומו, ולתכנן את פעילויותיו בשעות הפנאי, אף הוא בגדר העסקה פוגענית. עבודה בשעות נוספות הינה החריג ולא הכלל...היותו של המעון סביבת עבודה ייחודית אינה מצדיקה העסקה פוגענית, שבה עובדים חסרי אונים נאלצים לעבוד שעות  רבות מאד תוך שהם חשופים לדרישות מוגזמות, להעלבות ולהתפרצויות זעם."
במקרה זה נפסקו לטובת העובד פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 75,000 ₪.

לעומת זאת בפס"ד שניתן לאחרונה נקבע^[5]: "... לא הוכחה מסכת התעמרות המצדיקה פסיקת פיצוי. כך לא הוכחו נסיבות ספציפיות או אירועים קונקרטיים שבהם ההתנהלות כלפי התובע הייתה פוגענית, משפילה ובריונית ועלתה כדי התנכלות תעסוקתית. כל שהוכח הוא מערכת יחסי עבודה מורכבת, שהתערערה והפכה לעכורה על רקע הגשת התביעה הראשונה על ידי התובע, תוך תחושות עלבון הדדיות של שני הצדדים...לא הוכחו טענות התובע בהקשר זה ולא הוכחה התעמרות, אלא לכל היותר הבעת חוסר שביעות רצון, שאינה מצדיקה פסיקת פיצוי, גם אם אינה במקומה בנסיבות."

ראוי לצטט מתוך פסק דין אחר^[6] (גם הוא בהקשר למעון ראש הממשלה) קטע שיש בו כדי ללמד מהם היחסים הראויים שיהיו בין עובד למעסיק. שם הובאו דברי הראשון לציון הר' בן ציון חי עוזיאל שכתב בשנת 1938 "...בתשובתו התייחס להתנהגות הראויה ביחסי עבודה, בין בעל בית לפועל... כיצד אתה נוהג בו אחוה והוא נוהג בעצמו בעבודתו... הבעלים חייבים להתנהג עם העובדים במידת אהבה, כבוד, עין טובה ונסיבות לב. והפועל נוהג הוא בעצמו מידת נאמנות ומסירות גמורה לעבודה שהוא נשכר לעבודה בה...אהבה וכבוד כיצד? טוב לו: עמך במאכל, עמך במשתה הא למדת שיחס בעל הבית אל הפועל צריך להיות יחס אחוה כאל אדם שוה ועוזר לו להשלמת עבודתו ולא יחס של נחות דרגא המביא לידי מעשים שיש בהם משום העלבה והכלמה כי באותה מדה שנזקק הפועל לבעל הבית, כך זקוק בעל הבית אל הפועל ובהשתתפותו נשלמה פעולתו של הבית. עין טובה ונדיבות לב כיצד? חובת בעל הבית היא שלא להתנהג עם פועליו ופקידיו במדת דין קפדנית, אלא להיפך בעין יפה ולב נדיב ולקיים בעצמו למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמור."

תובנות:

• בהינתן שיותר ויותר תביעות לפיצוי בגין עוגמת נפש כתוצאה מהתנכלות והתעמרות בעבודה מוגשות לבתי הדין מומלץ למעסיקים לתת על כך את דעתם ולהתנהל באופן הולם גם מהטעם של חשש מתביעה.

-האמור לעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי-

^[1] הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשס"ה-2015

^[2] סע"ש 41148-11-18 ויקי פלח נ' סאן דיזיין גולד ואח'

^[3] סע"ש (י-ם) 38335-03-14 נפתלי נ' מדינת ישראל

^[4] סע"ש 16783-04-14 גיא אליהו נ' משרד ראש הממשלה, עזרא סיידוף סמנכ"ל נכסים ומבצעים, קלינור אחזקה בע"מ:

^[5] סע"ש 41148-11-18 ויקי פלח נ' סאן דיזיין גולד ואח'

^[6] סע"ש 53675-10-17 שירה רבן נ נתניהו ואח'