פסקי דין

ממש לאחרונה פנה אליי חבר מושב בדרום הארץ וטען שהוציאו אותו מקבוצת WhatsApp בה היו חברים חלק נכבד מחבריו למושב. הוא נפגע עד עמקי נשמתו וחש שהושפל עת כל חברי הקבוצה קיבלו הודעה על הסרתו. לשאלתו אם יוכל לתבוע את מנהל הקבוצה בגין פרסום לשון הרע סיפרתי על פסק דין שניתן ממש לאחרונה במסגרתו נבחנה שאלה זו ממש - האם פעולה של הסרת חבר מקבוצת WhatsApp יכולה לעלות לכדי לשון הרע?

 

ת"א (שלום רחובות) 64723-03-22 פלוני נ' אלמונית. ניתן ביום 16.8.23.

במסגרת המאבקים מול רמ"י במטרה לשנות גזירות שנגזרו על המגזר הכפרי במהלך עשרות שנים עוד מקום המדינה - הוגשו ההליכים שתוארו לעיל ורבים נוספים. מצאנו כי לעיתים הרשות תעדיף לקבל "פסק דין" מאשר לקבוע נוהל מיטיב שיש לו השלכות רוחביות והשפעות תקציביות.

בתי המשפט שדנים בתביעות שהוגשו כנגד רמ"י לא פעם העבירו ביקורת על ההתנהלות של רמ"י ובייחוד בכל הקשור לעיכובים ולסבך הבירוקרטיה בהתנהלות מול החוכרים.

ביום 3.9.2023 ניתן פסק דין בבית משפט השלום בבית שמש על ידי כבוד השופט אופיר יחזקאל שקבע כי רמ"י התרשלה בתהליך הוצאת שומה לדמי היוון לבעל זכויות במגרש מקצועי במושב גבעת ישעיהו וחייב את רמ"י לשלם לחוכר הפרשי דמי חכירה, הפרש מס רכישה, החזר הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 350,000 ₪ (מעוגל).

 

ת"א 26895-11-17 דורון בן דוד נ' רשות מקרקעי ישראל ירושלים (שלום בית שמש):

ארגון "השומר החדש" פרסם בחודש מרץ האחרון כי "73% מהחקלאים מעידים שחוו ניסיון פרוטקשן, כ-40% הודו שנאלצו לשלם בפועל. 55% העידו כי לא דיווחו למשטרה".

לבית הדין הארצי לעבודה[1] הגיע ערעורו של תובע לאחר שתביעתו לזכויות הנובעות לטענתו ממעסיקו כשכיר נדחו בבית הדין האזורי[2].

[1] ע"ע 14367-07-22 זייד אבו עצא נ' תריסי ארז בע"מ ומשה בוקרה

[2] סע"ש 11023-11-19 זייד אבו עצא נ' תריסי ארז בע"מ ומשה בוקרה

 

מעמד נושה מובטח בפשיטת רגל / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

12 ספט 2023 נכתב ע"י איילת רייך מיכאלי, עו״ד

ממש לאחרונה פנה אליי מרכז וסיפר כי ניתנה הלוואה לספק עמו הוא עובד. על מנת להבטיח את תשלום ההלוואה נרשם לטובת המושב משכון על רכב יוקרתי. איתרע מזלו של הספק והוא פשט את הרגל.

למרכז המשק היה ברור כי מימוש הבטוחה, היינו הסכומים שיגיעו ממכירת רכב היוקרה, לא יספיקו לפירעון החוב במלואו והוא ביקש כי תוגש תביעת חוב על מלוא סך החוב. כשאמרתי לו שהוא מסכן את האפשרות לממש את רכב היוקרה אם יגיש תביעות חוב על מלוא סך החוב הוא התפלא מאוד. סיפרתי לו על פסק דין שיצא ממש לאחרונה בנושא ומפאת חשיבות הדברים מצאתי לנכון לסקור בפניכם את האפשרויות העומדות בפני נושה מובטח לגבות את החובות מפושט רגל.

פש"ר (מחוזי ת"א) 26817-12-17 פלונית נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'. ניתנה ביום 20.8.23.

האם עדיף לי להתקשר עם נותן שירותים בהסכם למתן שירות קבלני והתמורה תשולם בחשבונית? התשובה אינה חד משמעית. דעו, כי קיימת חשיפה לכך שיטען בדיעבד כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק ועל כן בנוסף לתמורה הקבלנית מגיעות לו זכויות נלוות, כעובד לכל דבר ועניין.

על מנת למנוע חשיפה משפטית חשוב מאוד להביא לידי ביטוי בהסכם ההתקשרות הקבלני את "מבחני הפסיקה". כמו כן, קיימת חשיבות גדולה לקיום מבחנים אלה במסגרת ההתקשרות בפועל בין הצדדים. לאור חשיבות הנושא, מצאתי לנכון לסקור בפניכם את פסקי דינם של בית הדין האזורי והארצי לעבודה, אשר הגיעו באותו המקרה להכרעות הפוכות בשאלת קיומם של יחסי עובד מעסיק לעומת יחסי קבלן מזמין.

ע"ע (עבודה ארצי) 57973-09-22 ב.ד. נ' י.א. ניתן ביום 13.8.23.

חבר מושב שכיהן כמזכיר גזבר ומנהל מוניציפלי של מושבו כ-5 שנים סיים עבודתו בנסיבות שבעקבותיהם תבע מהמושב זכויות סוציאליות בטענה שלמעשה היה שכיר של האגודה למרות שבמהלך כל השנים שולמה תמורת עבודתו כנגד חשבונית מס[1].

[1] סע"ש 9350-10-09 אילן יוספוביץ נ' בן עמי מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ

 

בית משפט השלום דחה תביעה במסגרתה ביקש חקלאי את ביטול הסכם הפשרה עליו חתם לפני כ- 20 שנה מול לקוחתנו, אגודה שיתופית חקלאית, הסכם אשר אף קיבל תוקף של פסק דין.  התובע חויב בתשלום הוצאות בסך 35,000 ש"ח.

תא (ת"א) 5622-01-21‏ ‏ עמירם יפהר נ' יפה הוד אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (פורסם בנבו 20.7.23).

בית המשפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת עירית הוד) דחתה את העתירה המנהלית שהגישו בני הזוג יוסף-יצחק ולאה טאניס, שהינם חסידי חב"ד, כנגד וועדת ההשגות, וועדת הקבלה האזורית של מועצה אזורית גליל-תחתון, והאגודה השיתופית מסד, בעניין קבלתם ליישוב מסד, בהתאם להליך הקבלה הקבוע בתיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות.

וועדת ההשגות דחתה את השגתם של טאניס על החלטת וועדת הקבלה האזורית, לדחות את מועמדות טאניס לקבלה ליישוב מסד, לאחר שטאניס התקשרו בהסכם לרכישת זכויות במגרש ביישוב, אחרי 5 שנות מגורים ביישוב בשכירות, וזאת בשל חוסר התאמה לחיי קהילה וחשש לפגיעה במרקם החברתי-תרבותי של היישוב.

ראשית, בית המשפט קבע כי מדובר בעתירה תיאורטית היות והסכם לרכישת הזכויות במגרש בוטל ע"י המוכרים בטרם הגשת העתירה, ובשל העובדה שטאניס אינם מתגוררים עוד ביישוב. לפיכך, קבע בית המשפט כי רק מסיבה זו ניתן לדחות את העתירה  על הסף.

בית המשפט סמך ידו על החלטת וועדת ההשגות, וקבע כי לא נפל בה פגם המצדיק את התערבותו. בית המשפט התרשם כי החלטת וועדת ההשגות אינה מבוססת על שיקולים שעניינם אפליה מטעמי דת או אורח חיים דתי, אלא על התרשמות מהמסכת העובדתית שעמדה בפניה, הכוללת מכתבים של תושבים רבים, ממנה עולה כי טאניס פעלו במהלך שנות מגוריהם ביישוב כשליחי חב"ד, והיו אקטיביים מאוד בפעילויות שיזמו ביישוב, עד כדי ניסיון לשנות את ציביון היישוב, דבר שגרם לפגיעה במרקם החברתי תרבותי.

 

עת"מ (נצרת) 45219-01-23 טאניס ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', (06.7.2023)

ביהמ״ש העליון דחה עתירה להורות על בטלות ההסדר של תכנית השתלמות לסטודנטים זרים ממדינות מתפתחות המגיעים לישראל לשם הכשרה עיונית ומעשית בענף החקלאות. העותרת טענה כי ההסדר משמש כערוץ בלתי-מפוקח לגיוס עובדים זרים בכסות של לימודים, הוא סותר את דיני הגירת העבודה לישראל וכי הוא בלתי סביר ובלתי מידתי באופן קיצוני.

ביהמ״ש קבע כי  לא נפל פגם בהנפקת רישיונות א/2 למשתלמים, ומשאין טעם מבורר אחר המצדיק התערבות בשיקול הדעת של הגורמים המוסמכים ביחס לסוג הרישיון המונפק למשתלמים אין מקום לקבל את טענת העותרת  לפיה תקנה 5)א( לתקנות הכניסה לישראל מחייבת שיונפקו למשתלמים.

גמו כן דחה ביהמ״ש את הטענה כי שכר הלימוד מהווה למעשה דמי תיווך בשיעור החורג מהמותר על פי תקנות שירות התעסוקה, או תשלום שלשכה פרטית או אדם העוסק בתיווך עבודה אינם רשאים לגבות לפי סעיפים 69ג-69ד לחוק שירות התעסוקה.

לבסוף, קבע ביהמ״ש כי בשלב זה הקשיים הקיימים ביישום התכנית ובפרט במערך הפיקוח, אינם מצדיקים להורות על בטלות התכנית כולה.

בג"ץ 3717/21 קו לעובד נ׳ ממשלת ישראל ואח׳, פס״ד מיום 03/07/23

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.