האיחוד החקלאי
האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני
התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.
כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים
שר החקלאות אלון שוסטר: לא נסכים להצעות הזויות עד בזויות, שיביאו להצפת הארץ בייבוא, לא יקום ולא יהיה! המשימה של כל ממשלה היא לשמור על החקלאים!
ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל: מדיניות ייבוא תוצרת חקלאית, עתידה להמית את המפעל הציוני החקלאי ולפגוע בביטחון המזון של התושבים. על הממשלה הבאה לזכור את ערכי הציונות החקלאות וההתיישבות בארץ ישראל
באסיפה המקוונת של משקי החברה לפיתוח הגליל, נסקרה הפעילות העסקית המוצלחת לשנה החולפת 2020 ונפרשו התכניות הכלכליות והעסקיות לשנת 2021.
בשנים האחרונות הפכה ישראל למעצמה בכל הקשור לטיפוח וייצור זרעים איכותיים, על כך יעידו חברות הזרעים הישראליות המובילות בתחומן, כמו גם התוצרת האיכותית שמניבים זרעים אלו. איכות ובריאות הזרעים הם הגורמים החשובים ביותר המשפיעים על רמת היבול ואיכותו, על מנת לשמר את איכות זו משרד החקלאות ופיתוח הכפר יזם שינוי בחוק הזרעים ובתקנות השונות המסדירים את התחום. השינוי נועד לתקן את התקנות המיושנות אשר נחקקו לפני מספר עשורים ואינן משיגות את מטרותיהן יותר.
פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי (Brexit) העמידה בסיכון את הייצוא ממדינת ישראל, אולם, בזכות מאמצי משרד החקלאות הושלמה ההיערכות להבטחת המשך הייצוא לבריטניה • ומה "הכוכב" הישראלי בבריטניה? האבוקדו הישראלי
ייצור העתקים גנטיים של שתילי אקליפטוס עשירים בפריחה סתווית וקיצית, שישלימו אספקת צוף- המזון העיקרי של דבורת הדבש בעונות דלות בפריחה.
השתילים החדשים יינטעו בט"ו בשבט על ידי הדבוראים
רגל חג האילנות, ט"ו בשבט, מקיימות קרן קיימת לישראל ומועצת הדבש- פרויקט לנטיעת עצים ושיחים צוּפָנִיִים (שיש בפרחיהם צוף) בשיתוף ענף האבוקדו בארץ, הנמצא בצמיחה מתמדת ודורש, בשנים האחרונות, שירותי האבקה נרחבים מהרגיל. הנטיעות הצוּפָנִיוֹת מתקיימות בסמוך למטעי האבוקדו להשגת שתי מטרות חשובות- הגדלת כמות הצוף - לדבורי הדבש הממוקמות בסמוך למטעי האבוקדו ובמקביל מתן שירותי האבקה - בתקופת פריחת עצי האבוקדו, אשר ללא פעולה זו לא תתבצע הפריית הפרי ולא יגדל האבוקדו על העצים.
ט"ו בשבט הוא קודם כל חג הנטיעות והפירות, אבל מתברר שלעתים הגעה למטע היא לא בהכרח חגיגה. אחת ההתנסויות הקשות לכל מגדל, ולמגדלי הפירות בפרט, היא להגיע למטע ולראות את הפירות שנשרו על הקרקע כתוצאה מסערה או לראות את סימני הפגיעה בפרי שנשאר על העצים. לצערנו, בשנים האחרונות מראות אלו הפכו לנפוצים יותר, ככל שמזג האוויר העולמי הפך לבלתי צפוי ולקיצוני יותר. מבדיקה לקראת ט"ו בשבט שערכה קנט, הקרן ביטוח נזקי טבע בחקלאות עולה כי נמשכת מגמת הפגיעה בגידולי הפירות כתוצאה מההתחממות הגלובאלית. מהנתונים עולה כי בשלוש השנים האחרונות שילמה הקרן למגדלי הפירות קרוב ל-200 מיליון ש"ח. בשנה החולפת בלבד שילמה קנט למגדלי הפירות כ-76 מיליון ש"ח.
זוגות ומשפחות צעירות מכל רחבי הארץ, לקחו חלק בכנס המקוון למתעניינים למעבר למגורים בערבה התיכונה, ביזמת מועצה אזורית הערבה התיכונה.
הפירות והירקות הנרכשים בתדירות הגבוהה ביותר הם העגבנייה והמלפפון, אחריהם הבצל ותפוח האדמה. בפירות מככבים הבננה ותפוח העץ. ומהו כוחו של ההרגל בבחירה של פירות וירקות? סקר שערכה "חקלאי גרנות" מצא מהם הקריטריונים המובילים בבחירה של פירות וירקות • מיוחד לט"ו בשבט
וגם: לפי נתוני משרד החקלאות – בננה היא הפרי הפופולארי בישראל, ואחריה תפוח ותפוז