תכנון נכון לצריכת מים בחקלאות, אופן הקצאתם, עלותם וניהולם הכרחיים  להסדרת משק המים, ולאגודות החקלאיות תפקיד חיוני בכך.

ניהול מקורות המים, הקצאתם ושימושם ואף קביעת מחירי המים נקבעו בחוק המים (1959) אשר תוקן ברבות השנים. במסגרת התיקונים נערכו רפורמות משמעותיות שהמובילה בניהן היא הקמת רשות ממשלתית למים וביוב בשנת 2006. 

ביום 25.5.2020 ניתן על ידי כבוד השופטת ריקי שמולביץ בבית המשפט המחוזי מרכז - לוד,

פסק דין ראשון מסוגו בנושא של "כספים אסורים" שקבע, כי התביעה מתקבלת במלואה ביחס למרכיב של הכספים האסורים וכי יש להשיב את מלוא הכספים האסורים שניגבו מהתובעים, מעבר לעלויות הפיתוח ודמי ההיוון שאושרו על ידי רשות מקרקעי ישראל.

ת.א. (מחוזי מרכז-לוד) 18225-07-13 כהן ואח' נ' נחלה ואח':

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1583 "תנאים להקצאת קרקע חקלאית שלא בדרך של נחלה" מיום 24.12.2018 (ולאחר מכן פרק 8.15 לקודקס) קבעה הוראות המכרסמות בסמכויותיו של שר החקלאות מקדמת דנא לקבוע תקן משבצת (מס' נחלות ו/או גודל) של ישובים חקלאיים מתוכננים, למעט ישובים חקלאיים באזורי קו עימות בפיתחת ניצנה ובמועצות האזוריות אשכול, הערבה התיכונה וחבל אילות בהם נשמרות סמכויותיו.

כ-1,500 חקלאים מעסיקי פועלים מהשטחים (פ"ש) שילמו בשנת 2019 סכום של 21,282,830 ₪. הסכום נגבה על ידי מדור התשלומים במשרד הפנים (מת"ש) ומוגדר "היטל השוואה". זאת בנוסף לתשלומים שונים הנגבים ממעסיקי פ"ש.

כידוע, תלושי השכר לפ"ש מופקים ע"י מת"ש, בזיקה לדיווחי המעסיקים, מת"ש גובה מהמעסיקים סכומים שונים, בהם: פנסיה חלק עובד ומעביד, על חשבון פיצויי פיטורים, ביטוח לאומי ועוד.

בחודש פברואר 2020, עדכנו כי מתחוללת דרמה מול רשות מקרקעי ישראל בנושא ביצוע הליך של "התחשבנות מחדש" במושבים שהגישו תביעות לזכויות היסטוריות.

מה הקשר בין תביעות בעלות ל"התחשבנות מחדש"?

התשתית להגשת תביעות בעלות הונחה בסעיף 34 בבג"ץ "הקשת המזרחית" בשנת 2002 שקבע כי ייתכנו מקרים בהם החוכרים השתתפו בתמורה ששולמה עבור רכישת הקרקע שנרשמה ע"ש קק"ל וייתכן כי במקרים אלה לחוכרים יש זכויות משפטיות העולות על אלה הקיימות בהסכמי החכירה.

על בסיס זה, הוגשו תביעות בעלות ע"י אגודות שהשתתפו ברכישת הקרקע במטרה כי בית המשפט יצהיר על הזכויות הקנייניות שלהם בקרקע.

החל מ- 01.01.2014 בעקבות תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין חל  שינוי בכל הקשור למתן פטור בגין מכירת דירת המגורים.

על פי הוראות התיקון לחוק,  במכירות החל ממועד זה , רק אדם שזו דירתו היחידה יהיה זכאי למתן פטור בגין מכירת דירת מגורים , ובמידה ומדובר בדירה שאינה יחידה המוכר זכאי לכך שהמס יחושב באופן ליניארי.

החוק מבחין בין שבח  שנצבר עד 01.01.2014  לבין השבח  שנצבר לאחר מועד זה.  החישוב יבוצע באופן ליניארי. בהתאם ליחס בין התקופות השונות בהן נצבר  השבח.
השבח  שנצבר עד 01.01.2014 יהיה פטור ממס יתרת השבח הריאלי תחייב במס בשיעור 25%. 

במכירת נחלה כאשר בנחלה קיימים שני בתי מגורים או אם הדירה בנחלה אינה דירה יחידה של המוכר הרי שהמוכר אינו זכאי לפטור ממס שבח בגין דירות המגורים והוא יחויב במס  ליניארי מוטב.

ביום ראשון 11 במרץ 1212 נכנסו לתוקף ההגבלות במסגרת התקנות לשעת חירום, שעליהן החליטה הממשלה, שנועדו להילחם בהתפשטות נגיף הקורונה בישראל.

בתקנות נכתב בין היתר כי "יש איסור להפעיל שוק קמעונאי הפתוח לציבור הרחב, וכן דוכן בשוק כאמור ובכלל זה דוכן למכירת מזון, ולמעט שוק סיטונאי.'' למעשה – מיום זה ועד היום שווקים הפתוחים בישראל טרם שבו לפעול.

בעקבות מחלת הקורונה ומצב החירום בה נתונה ישראל ובמסגרת אכיפת צו בריאות העם פורסמו ב-17.3.2020 תקנות שעת חירום בהאי לישנא: "לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לצמצום ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה יוסמך שירות הבטחון הכללי לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי... שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיב תנועת החולה, וזיהוי אנשים שבאו במגע קרוב עימו".

בעקבות החלטת הממשלה ופרסום התקנה הנ"ל התעורר פולמוס ציבורי ער, שאף הגיע לבג"צ. (בעת כתיבת המאמר טרם ניתנה החלטת בג"צ). נשמעו מחאות על כי הממשלה מבצעת מעקב אחר אזרחים באמצעים טכנולוגיים שמשמשים בד"כ למלחמה בטרור והזהירו מפני מדרון חלקלק של פגיעה בפרטיות והפיכת ישראל ל'מדינת מעקב' בה כל אזרח נתון לפיקוח של 'האח הגדול'.

סוגיית איכון מכשירי טלפון ניידים נידונה לא אחת בבתי הדין לעבודה. כך במקרים בהם נתגלעה מחלוקת בין עובדים למעסיקיהם באשר לקיומם של יחסי עבודה ו/או מתכונת עבודה והיקפה.

• סע"ש 1719-12-15
• ברע 29798-11-17
• סע"ש 9092-02-17
• בר"ע 29882-07-12
• בר"ע 44973-06-15