לרגל יום הדבוראים העולמי שחל ב 20/5

משרד החקלאות מוביל את גיבוש התכנית הלאומית לביטחון מזון של ישראל עד לשנת 2050, במטרה להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר-השגה

ללא הסתגלות והיערכות לשינויי האקלים, החל משנת 2050, בענפי הצומח צפוי נזק כלכלי בסך 1.54 מיליארד ₪ מידי שנה • הופעת טמפרטורות קיצוניות של 50 מעלות ומעלה צפויה להתרחש עד שנת 2100 אחת לחמש שנים • ההמלצות המרכזיות: הרחבת ההשקעה בשיטות הסתגלות לשינויי האקלים והמשך תמיכה בייצור החקלאי המקומי לנוכח הגברת הסיכונים האקלימיים המאיימים על התוצרת המיובאת • בתוך כך, מוביל משרד החקלאות בשיתוף עם משרדי ממשלה את גיבוש התכנית הלאומית לביטחון מזון של ישראל עד לשנת 2050

תקופת האיסור על הדיג למעט חריגים וסייגים, תחול מה-30 באפריל ועד ה-30 ביוני. במהלך עונת הגיוס בחודשים יולי ואוגוסט יחול איסור על דיג מכמורת.

הדבוראים קוראים לאזרחי ישראל: תמכו בחקלאות ובתוצרת הארץ בקנייה ישירה של דבש מדבוראי ישראל

לפי המתווים שסוכמו, המגדלים יקבלו פיצויים על אובדן יבול ורווח בתקופת המלחמה

כחלק מהמנגנון האוטומטי לעדכון מחירי חלב וביצים, ייכנס לתוקפו ב-1 במאי, 2024, עדכון במחירי מוצרי החלב. מחירי הביצים יוותרו ללא שינוי.

מאבק על תמיכת הממשלה במתנדבים בחקלאות התרחש בכנסת במסגרת ועדה מיוחדת לפיתוח הנגב והגליל ביוזמת "מועצת ארגוני המתנדבים בחקלאות". במרכז הדיון עמד התקציב הממשלתי הדל המוקצה לפעילות המתנדבים, שעלול להגיע לסיומו בסוף השנה. מאבק המתנדבים כיום מתמקד בהבטחת המשך תמיכת הממשלה בשנים הבאות, ובגידול התמיכה, על מנת להתאים אותה לגידול בהיקפי הפעילות שהגיעו לשיאם במלחמת חרבות ברזל.

לפני כשנה הוגשה עתירה ע"י מספר עותרים באמצעות משרד א. ואש, ג. שטילמן, ואח' כנגד מדיניות רמ"י לפיה "המועד הקובע" שעל בסיסו נערכות שומות רמ"י לצורך תשלום דמי רכישה לרמ"י בעת העברת זכויות בנחלה, הינו מועד יום עריכת השומה. הפרקטיקה ברמ"י הינו שנדרשים כשנתיים בממוצע מיום העסקה ועד להוצאת שומה כאמור, ועל כן לשיטת רמ"י המועד הקובע לצורך הערכת שווי זכויות המגורים אינו מועד העסקה אלא מועד מקרי בו שמאי רמ"י מגיש את שומתו.

ביום 4.4.24 התקבלה החלטת בג"צ לאחר קבלת תגובת המדינה כי יש לדון בעתירת כנגד רמ"י בהרכב של שלשה שופטים. עו"ד עופר נועם ודן פיאלה המייצגים את שתי תנועות ההתיישבות שפעולות בשיתוף  בנושא זה, טענו בשם התנועות כי התיקון עומדת בניגוד לכל הגיון כלכלי ו/או עקרונות שמאיים מקובלים, וכי הפועל היוצא הוא שחיוב דמי הרכישה עומד במנותק משווי המגורים בנחלה כפי שהיה בעת חתימת עסקת המכר.