בית המשפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת עירית הוד) דחתה את העתירה המנהלית שהגישו בני הזוג יוסף-יצחק ולאה טאניס, שהינם חסידי חב"ד, כנגד וועדת ההשגות, וועדת הקבלה האזורית של מועצה אזורית גליל-תחתון, והאגודה השיתופית מסד, בעניין קבלתם ליישוב מסד, בהתאם להליך הקבלה הקבוע בתיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות.

וועדת ההשגות דחתה את השגתם של טאניס על החלטת וועדת הקבלה האזורית, לדחות את מועמדות טאניס לקבלה ליישוב מסד, לאחר שטאניס התקשרו בהסכם לרכישת זכויות במגרש ביישוב, אחרי 5 שנות מגורים ביישוב בשכירות, וזאת בשל חוסר התאמה לחיי קהילה וחשש לפגיעה במרקם החברתי-תרבותי של היישוב.

ראשית, בית המשפט קבע כי מדובר בעתירה תיאורטית היות והסכם לרכישת הזכויות במגרש בוטל ע"י המוכרים בטרם הגשת העתירה, ובשל העובדה שטאניס אינם מתגוררים עוד ביישוב. לפיכך, קבע בית המשפט כי רק מסיבה זו ניתן לדחות את העתירה  על הסף.

בית המשפט סמך ידו על החלטת וועדת ההשגות, וקבע כי לא נפל בה פגם המצדיק את התערבותו. בית המשפט התרשם כי החלטת וועדת ההשגות אינה מבוססת על שיקולים שעניינם אפליה מטעמי דת או אורח חיים דתי, אלא על התרשמות מהמסכת העובדתית שעמדה בפניה, הכוללת מכתבים של תושבים רבים, ממנה עולה כי טאניס פעלו במהלך שנות מגוריהם ביישוב כשליחי חב"ד, והיו אקטיביים מאוד בפעילויות שיזמו ביישוב, עד כדי ניסיון לשנות את ציביון היישוב, דבר שגרם לפגיעה במרקם החברתי תרבותי.

עת"מ (נצרת) 45219-01-23 טאניס ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', (06.7.2023)

בית משפט לעניינים מנהליים דחה עתירה של מועמדים לקבלה ביישוב צורית, שמועמדותם נדחתה על ידי וועדת הקבלה האזורית וע"י וועדת ההשגות לפי תיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות.

נקבע כי לאור התנהלותם של העותרים במשך השנים, אשר גרמה לחיכוכים רבים ביישוב, והעובדה שהעותרים לא לקחו אחריות ולא שינו את התנהגותם, ישנו חשש ממשי לפגיעה במרקם החברתי תרבותי של היישוב ולפיכך מועמדותם לישוב צורית ועתירתם נגד ועדת ההשגות נדחתה.

עת"מ (חיפה) 14720-07-21 רוזנברג נ' וועדת ההשגות ואח' (18.1.2023)

פסק הדין מבסס זכותה של התנועה המיישבת (הסוכנות היהודית) בשיתוף פעולה עם האגודה הקהילתית ביישוב לקבוע קריטריונים עם ניקוד בצידם, ולפיהם לדרג את הנרשמים, כל עוד הקריטריונים סבירים, ענייניים והוגנים, ומיושמים באופן שוויוני ובשקיפות.

לבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הש' נאסר  ג'השאן)  הוגשה תביעה ע"י יורשתו ובת זוגו של חבר קיבוץ נווה ים, בגדרה נטען כי על הקיבוץ לשייך דירת מגורים לתובעת. התביעה הוגשה לאחר שהבורר שדן בתביעת התובעת, קבע כי יש לשייך לחברים, ובין היתר - למנוח, נכס, בעת ביצוע הליך השיוך.

יצויין כי קיבוץ נווה ים הינו עונה להגדרה "קיבוץ מתחדש", ותקנונו כולל הוראות שונות לרבות לגבי שיוך דירות לחברים. עוד חשוב לציין כי בטרם הגשת התביעה, הורה רשם האגודות השיתופיות על פירוק הקיבוץ, ומונה לו מפרק.

התובעת פנתה למפרק מספר פעמים בדרישה לשייך לה נכס עוד בטרם הגשת התביעה, אולם המפרק השיב לה כי השיוך טרם החל, וכי הוא יחל רק לאחר שהקיבוץ ישוקם. לאחר שהתובעת פנתה בתלונה לרשם האגודות השיתופיות על כך שלא משוייך לה נכס, על אף שהליך השיוך החל, אך התלונה נדחתה ע"י עוזר רשם האגודות השיתופיות, הוגשה התביעה.

ת"א 16246-11-21 (מחוזי חיפה) וינקלר נ' קיבוץ נוה ים (בפירוק), פס״ד מיום 29.06.22

המדובר בתביעה שהינה גלגול שני, של תביעה כספית שהוגשה על ידי אגודת אמירים כגד זוג חברי אגודה בעלי זכויות במגרש בהרחבת היישוב, בגין חוב כספי כלפי האגודה. במסגרת התביעה המקורית, טענו החברים כי כיוון שהודיעו לאגודה על הפסקת החברות, אין הם חייבים בתשלומים המושתים על חברי אגודה.

בית משפט השלום אשר ישב כערכאה ראשונה דחה את טענת החברים, אשר הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, ובר"ע לבית המשפט העליון, ובכל הערכאות נדחתה הטענה, וזאת בין היתר בגין ההלכה שנקבעה במסגרת פסק הדין בעניין שריד (ע"א 2853/16 עו"ד גולן משעלי נ' מתיישבי שריד אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ), לפיו גם מי שאינם חברי אגודה מחוייבים בתשלום מיסי אגודה בשל השירותים הניתנים ע"י האגודה.

משנדחתה הבר"ע, הגישו החברים תובענה במסגרת המרצת פתיחה, ובה ביקשו כי בית המשפט יצהיר על כך שהם אינם עוד חברי אגודה, אף שהינם בעלי זכויות במגרש במשבצת מושב אמירים.

האגודה התנגדה לבקשה, וטענה כי לאור מאפייניו הייחודיים של מושב אמירים, המתבטאים בתקנון האגודה, אין לאפשר לחברים לבטל את חברותם באגודה, כל עוד הינם בעלי זכויות במקרקעין במושב, וזאת לאור החשש מפגיעה באופיו המיוחד של המושב.

רשות מקרקעי ישראל, אשר צורפה כנתבע פורמלי, טענה במסגרת תשובתה כי במסגרת חופש ההתאגדות זכותו של אדם שלא להיות חבר אגודה, ואין לקשור בין הזכות במקרקעין לבין החובה להיות חבר אגודה. עוד נטען כי סעיפי  התקנון יצרו בסיס מכוחו יכבדו החברים את אופי המקום, גם ללא היותם חברי אגודה.

ה"פ 66498-01-19 רוזנבלום ואח' נ' מושב עובדים של צמחונים ואח' (7.4.22)

לאחרונה התקבלו שתי החלטות חשובות, על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ועל-ידי בית משפט השלום בקריות, בעניין סעד זמני למניעת מסיגי גבול מפני המשך פלישותיהם לשטחי מרעה כפי שנהגו לעשות מזה כ- 20 שנים. מדובר בשטחי מרעה, אשר הוקצו על-ידי רשות מקרקעי ישראל למשרד החקלאות, והאחרון העניק זכות שימוש בשטחים למגדלי בקר - באופן בלעדי לצורך רעיית עדר הבקר שברשותם.

מדובר בשטחי מרעה בהיקף של כ-4,000 דונמים. במשך שנים נהגו הפולשים להיכנס לשטחי המרעה, ולעשות בהם שימוש, תוך שרשויות המדינה מבצעות מפעם לפעם הליכי סילוק יד כנגדם. עם זאת, לא היה בכך כדי למנוע את הפלישות והשימוש האסור. בשנים האחרונות, החלו להירשם אירועי אלימות קשים בין מגדלי הבקר לבין הפולשים. לאחר שפעולות מדינת ישראל לסילוק הפולשים לא הביאו להרחקתם, פנו מגדלי הבקר לארגון השומר החדש, בבקשה לקבלת סיוע בעניין.

ארגון השומר החדש החל הן לבצע שמירות על שטחי המרעה, הן לסייע בסילוק ידם של הפולשים במקרים של פלישות חדשות והן הנחה את מגדלי הבקר לפנות לערכאות משפטיות בעניין.