בית המשפט קיבל חלקית ערעור אם על החלטת בית המשפט לענייני משפחה כי נתנה לבן ולגרושתו מתנה שהושלמה, זכויות במשק חקלאי ב"בני ציון" וכי יש לראות בהם כבנים ממשיכים במשק. בית המשפט המחוזי קבע כי על אף שהעברת הזכויות במשק לאחר פטירת האם היא בגדר התחייבות ליתן מתנה אשר האם רשאית בנסיבות העניין לחזור ממנה, זכות המגורים בבית שבמשק היא מתנה שהושלמה. על כן, הוחלט כי האם כבעלת הזכויות במשק רשאית למכור את המשק או להעבירו לאחר, ואולם זאת בכפוף לזכויות של הבן וגרושתו בבית שבנו על המשק.

עמש(מרכז) 62373-11-15 ר. י. נ' א.י., פס״ד מיום  22/07/2016

בפנינו פסק דין ייחודי, שניתן אך לאחרונה (27.7.2016) בידי כב' השופטת פאני כהן גילת בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת. בפסק הדין מותח בית המשפט ביקורת על המנגנונים החוקיים ה"מסורתיים"  לקביעת זהות היורש במשק חקלאי וחוסר התאמתם למציאות הקיימת במגזר הכפרי. כך, בוחר בית המשפט שלא להכריע בדבר זהות היורש במשק או בדבר הסדר אחר.

תמ"ש (ק"ג) 15802-03-15 פלוני נ' אלמונית ואח', פס״ד מיום  27/07/2016

בשנת 1999 התקבלה החלטה בדבר הקצאתן של יחידות השתתפות בתנובה לאגודות השיתופיות החברות בה בהתאם להיקף השיווק של התוצרת החקלאית. עם מכירת תנובה, הועברו לאגודה השיתופית של בית חנניה כספים שמקורם בפדיון יחידות ההשתתפות. באסיפה כללית של האגודה הוחלט, כי כספים אלו יחולקו באופן שווה בין חבריה.

ארבע שנים לאחר ההחלטה לחלוקה שווה ושלוש שנים לאחר החלוקה בפועל, כמה מהחברים תבעו את האגודה, בטענה שהם זכאים לנתח גדול יותר מהפדיון. טענתם הייתה, שחלוקת מחצית מיחידות ההשתתפות התבססה על היקף שיווק התוצרת החקלאית לתנובה, ולכן במקרה זה הוא קניינם של החברים הרפתנים בלבד.

עא 2483/14 צביקה שלומוביץ נ' בית חנניה מושב עובדים להתיישבות, פס״ד מיום 21/01/16

בתהליך גירושין אותו עוברת משפחה ולא רק במגזר החקלאי, במקרים רבים, המשפחה מתפרקת. בנוסף לצער הרב ולעגמת הנפש ולפצעים שיסחבו איתם הילדים כל החיים, העיסוק בפירוק השיתוף הוא מתיש ונותן את המכה הניצחת על פירוק היחסים והמשפחה.

הליך גירושין טומן בחובו מספר זירות, ובמקרים בהם הנחלה היא חלק מזירת ההתאבקות, יש להכיר את המהמורות והמלכודות ולא ליפול בהן. ההיכרות עם המסגרת החוקית של הנחלות חשובה להורים ולילדים כאחד וההסדרה צריכה להיות בטרם הנישואין ובטרם הבניה בנחלה.

בסיפור של רון וגליה אחרי שכל אחד אוסף את עצמו ומבין מול מה הוא עומד במלחמת האין ברירה, יש חשיבות רבה לשמור על הנחלה בתוך המשפחה. התיק המשפטי יקום ויפול על עובדות וראיות ועל הסכמים שהסדירו את היחסים בין בני הזוג ובין בני הזוג להורים.

במקרה שלנו לרון וגליה לא היה הסכם ממון שהסדיר את הזכויות בנחלה. לא היה הסכם שקבע כי לגליה אין זכויות בנחלה או כי אין לה זכויות בבית המגורים או בכל חלק אחר בנחלה. לא היה הסכם שקבע כי במקרה של פרידה היא תידרש לעזוב את הנחלה. לא היה הסכם בין רון וגליה להורים שמסדיר את זכות המגורים בלבד בנחלת ההורים.

תמ״ש (משפחה)(קרית גת) 42254-10-12 פרטוש נ׳ פרטוש, פס״ד מיום 09/05/16

בפנינו עתירתו של רב מושב ינוב, כנגד המועצה האזורית לב השרון, אשר דרש כי המקווה במושב ייבנה בשיטת חב"ד, אשר לדבריו היא המקובלת ועונה על כל השיטות והזרמים ביהדות, בטענה כי בסמכותו להכריע בכל ענייני הלכה במושב.

עתמ (מרכז) 47273-12-15 אברהם נ' מועצה אזורית- לב השרון, פס״ד מיום 16/08/2016

כיצד יש להתייחס להוראות צוואתו של הראשון מבין שני בן הזוג בעלי זכויות בנחלה שנפטר?

בשאלה זו עסק פסק דין חדש ותקדימי שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקרית גת אשר התייחס גם לעובדה שברבות מהנחלות בישראל רשומות הזכויות רק על שמו של אחד מבני הזוג למרות ששני בני הזוג חברי אגודה.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל בקשת נכדם של בני זוג מנוחים שהיו בעלי משק חקלאי, לבטל את העברת הזכויות במשק על שמה של בתם של בני הזוג, כאמור בצוואתו של המנוח. נקבע כי נוכח מהות הזכויות הנדונות, הרי שההוראה בצוואתו של המנוח בנוגע להעברת הזכויות במשק לבת לאחר פטירת רעייתו, אינה ישימה, כיוון שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות הסכם המשבצת ועם מדיניות רשות מקרקעי ישראל, על פיהן ניתן להעביר הזכויות במשק אגב פטירת חבר אגודה במלואן, כמקשה אחת, לגורם אחד בלבד, ולא ניתן לפצל הזכויות בנחלה.

תמש (משפחה) (קרית גת)  15802-03-15 פלוני נ' אלמונית מיוצגת, פס״ד מיום  27/07/2016

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 22744-03-14 ), שירה גרא וגולן אזרד נגד רשות מקרקעי ישראל, על ידי כבוד השופטת רבקה למלשטריך-לטר , נקבע כי החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין היוון הזכויות בחלקת המגורים (979 ועדכוניה), יחולו ממועד אישורן כדין, כלומר, ממועד חתימת שר האוצר עליהן.

השאלה שבכותרת נידונה בבג"ץ בגילגול שלישי לאחר שנדונה תחילה בבית דין אזורי ובערעור בבית הדין הארצי.

מעשה שהיה כך היה: חבר קיבוץ תל יוסף ששימש כמנהל המדגה (אישיות משפטית נפרדת) מאז שנת 1988 פוטר מתפקידו בתחילת 2011.

בעקבות פיטוריו עתר המנהל לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת לקבלת פיצויי פיטורין, פיצויים בגין פיטורין שלא כדין, פדיון חופשה ועוד (981,160 ₪ כולל ריבית והצמדה). אגב, עתירתו המקורית היתה כנגד עצם פיטוריו ואולם בעקבות תביעה שהגישו המדגה והקיבוץ בסך 5 מיליון ₪ בגין נזקים שלטענתם גרם כמנהל המדגה שינה הוא את תביעתו.

בית הדין האזורי קבע כי החל מהיום בו שינה הקיבוץ את אורחות החיים בו היינו הפך ל"קיבוץ מתחדש" (ב-2002), התקיימו יחסי עובד מעביד בין העותר למדגה ולקיבוץ.

בג"צ 2037/14 אבי בן אהרון נ' בית הדין הארצי לעבודה, דגי תל יוסף אגודה שיתופית חקלאית, קיבוץ תל יוסף אגודה שיתופית, פס״ד מיום 06/07/16