עניינה של העתירה הינה בקשה מטעם ארז ויפית סרי (להלן: "המבקשים") למתן סעדים בנוגע להצטרפות המבקשים להליך הקצאת מגרשים לצרכי מגורים בקיבוץ אושה (להלן: "משיב 1" או "הקיבוץ") שהינו אגודה שיתופית, לאחר שזה דחה את בקשתם להצטרפות.
רקע:
לאחר סירוב ועדת הקבלה של הקיבוץ לאשר את המשך תהליך הקליטה של המבקשים לקיבוץ, פנו אלה אל בית המשפט על מנת לקבל סעד זמני, כאשר הסעד שניתן הינו אי הקצאת מגרש אחד מהמגרשים המיועדים להקצאה במסגרת הרחבת הקיבוץ עד למתן החלטה אחרת. בהמשך הוסכם בין הצדדים כי המבקשים יופיעו שוב בפני ועדת הקבלה של הקיבוץ ובמידה וועדת הקבלה תשנה את עמדתה הראשונית, ימשיכו המבקשים בתהליך הקליטה. מקום בו ועדת הקבלה לא תשנה את עמדתה הראשונית, תינתן למבקשים רשות לערער על החלטת ועדת הקבלה בפני האסיפה הכללית של האגודה בהתאם לתקנון האגודה.
בהמשך, הוגשה הודעת עדכון מטעם המבקשים, בקשה לקביעת מועד דיון וכן בקשה להארכת מועד הצו המגביל את מכירת המגרש בקיבוץ. בבקשה נטען מטעם המבקשים כי ועדת הקבלה פעלה בצורה לא הוגנת שכן יו"ר הועדה פעלה להכשלת מועמדותם, נקטה גישה עוינת ושאלה שאלות שנועדו להכשיל את מועמדות המבקשים. בנוסף, בהודעה שקיבלו המבקשים בדבר אי קבלת מועמדותם, לא צוין מה הן הסיבות לכך ולא נומק מדוע הועדה פסלה את המועמדות.
בהמשך, לאחר פניות רבות מצד המבקשים, זומנו אלה לפגישה עם הנהלת ועד האגודה, אך זו, לפי טענת המבקשים, הציגה קו אחיד לפיו אין לאשר את הצטרפות המבקשים לקיבוץ תוך מתן יחס לא הוגן וחסר תום לב.
בתגובה, דחה הקיבוץ והכחיש את טענת המבקשים בדבר הכשלה מכוונת של הוועדות לגבי בחינת בקשת ההצטרפות של המבקשים וטען כי בהתאם להסכם שנקבע בבית המשפט, גם אם טענות המבקשים כנגד ועדת הקבלה הינן מוצדקות, הרי שעל פי תקנון הקיבוץ, עניין המבקשים צריך להיות מובא לפני האסיפה הכללית. על כן די בטיעון זה על מנת שטענות המבקשים יידחו וכל עוד לא יביאו המבקשים את הנושא בפני האסיפה הכללית, הרי שלא יוכלו להעלות טענות משפטיות נוספות כנגד הקיבוץ.
בנוסף, טען הקיבוץ לנזק שנגרם לקיבוץ עקב הצו המגביל את מכירת המגרש ועוד טען כי אין לחייב אגודה שיתופית לקבל חברים חדשים לשורותיה בניגוד לרצון חבריה.
בתשובה לתגובה זו, טענו המשיבים שוב כנגד ההתנהלות הפסולה של ועדות הקיבוץ וכן נטען כי הקיבוץ מתעקש לקיים אסיפה כללית בהרכב חלקי על מנת שלא תאושר בקשת ההצטרפות וכן כי הקיבוץ עצמו טען כי החלטת הועדה הינה סופית ולא נדרש עוד דיון באסיפה הכללית.
כמו כן, טענו המבקשים כי אגודה שיתופית דוגמת קיבוץ מהווה גוף דו מהותי עליו חלים כללי המשפט הציבורי, ומכיוון שהקיבוץ הפר את כללי המשפט הציבורי הוא מנוע מלטעון כי יש להמשיך ולפעול בהתאם לקבוע בתקנון האגודה. לכן, טוענים המבקשים, כי אין להמשיך את ההליך ע"י קיום כינוס האסיפה הכללית אלא בדיון בבית המשפט.
דיון והכרעה:
בית המשפט הכריע כי כל אשר הוסכם בין הצדדים ביחס לוועדת הקבלה נכון בשינויים המחייבים גם ביחס להחלטת ועד הנהלה. על כן החלטת ועד ההנהלה בנוגע לדחיית הצטרפות המבקשים לקיבוץ אינה מהווה עילה לאי הבאת עניין המבקשים בפני האסיפה הכללית כמוסכם.
נוסף על כך, עקב הסכמת המבקשים ועקב הוראות תקנה 2(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), קבלת חבר אגודה תהיה בדרך שנקבע ע"י התקנון. כיוון שכך הוסכם בין הצדדים וכך גם נקבע בתקנון, על הקיבוץ להעלות את שאלת הצטרפות המבקשים להכרעת האסיפה הכללית.
בנוסף ציין בית המשפט כי החלטות של אגודה שיתופית נתונות לביקורת שיפוטית הן בנוגע לקבלת ההחלטות, תהליך קבלת ההחלטות וכן סבירות ההחלטות. לכן, על מנת להימנע מביקורת זו, על הקיבוץ למסור למבקשים את הסיבות שהובילו את חברי הועדה לאי קבלת המועמדות לקיבוץ על מנת שיוכלו להתייחס להן בטיעוניהם לפני האסיפה.
סיכום:
העתירה נדחית.
על הקיבוץ לכנס אסיפה תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין כאשר בסיום האסיפה יצביעו חברי האגודה על שאלת קבלת המבקשים לקיבוץ.
בנוסף, הוארך צו המניעה הזמני המורה על הקפאת מכירת המגרש עד לתום 30 יום לאחר מועד קבלת החלטת האסיפה.
ת"א (חיפה) 57660-11-21 סרי נ' קיבוץ אושה ואח', פס״ד מיום 11/3/22
