אבטחת מידע, סייבר, הגנת הפרטיות
משרד החקלאות מכיר בחשיבותו של נושא אבטחת המידע והגנת הפרטיות לביטחון המדינה ולאזרחיה. לראיה, בשנים האחרונות השקיע המשרד משאבים רבים בכך. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי תוצאות התהליכים המתרחשים במשרד אינן מידיות.
לנוכח חשיבות הנושא, משרד החקלאות פועל לקדם ולשמור על מאגרי המידע הנמצאים ברשות המשרד. כתוצאה מכך, חלק משמעותי מהתהליך כבר בוצע, על אף שהיה רצוף בקשיים. בחלק מהפעולות לקידום נושא זה, החליט מנכ"ל משרד החקלאות למנות מנהלי מאגרים שיבצעו את העבודה הנדרשת, כולל העברתם לרשומות, על פי החוק. בתוך כך, בתקופה זו המשרד מינה ועדות לנושא הסייבר, ועדה להעברת מידע בין גופים ציבוריים, ממונה אבטחת מידע ואף החל בתהליך לבחינת נהלים בכל הנושאים שהוזכרו.
לעניין התנהלות יחידת הפיצו"ח של המשרד, המקרים שאירעו חמורים וטופלו כנדרש, שלושה עובדים הושעו מעבודתם לתקופות שונות. על מנת שנושאים מסוג זה או אחרים לא יחזרו ונשנו, המשרד פעל להסדרת עבודת יחידת הפיצו"ח, בכל הקשור לאבטחת מידע ולהגנה על הפרטיות.
מדובר באבני דרך חשובות עבור השלמת התהליך. יחד עם זאת משרד החקלאות מכיר בכך שתהליך ארוך, הדרך להשלמתו עוד ארוכה. המשרד תקווה כי בעקבות דוח המבקר, יתקיים שיתוף פעולה טוב יותר עם הרשות להגנת הפרטיות, שיביא תוצאות מהירות יותר וביטחון טוב יותר עבור אזרחי המדינה.
תחרות בשוק הפירות והירקות וצמצום פערי התיווך
הביקורת המופנית כלפי המשרד בטעות יסודה ואינה נכונה. ההפך הוא הנכון. עידוד התחרות בשוק הפירות והירקות, צמצום פערי התיווך והורדת יוקר המחייה, הם מיעדיו המרכזיים של משרד החקלאות. בתוך כך, המשרד פעלופועל במגוון רחב של חזיתות שיביאו לאסדרת קשרי המסחר בין החקלאים לבין הסיטונאים והקמעונאים.
בין היתר, משרד החקלאות מעודד את הקמת שוקי איכרים ברשויות השונות ואף הקצה תמיכה של 23 מיליון ₪ כדי לאפשר לחקלאים למכור ישירות לצרכנים בתנאי שהמחיר לצרכן יהיה נמוך ובכך להתגבר על פערי השיווק. בנוסף לכך, כדי להגביר את השקיפות לצרכן, מפרסם המשרד מידי שבוע דוח המציג את מחירי הפירות והירקות המובילים, כדי שהצרכן יוכל לעקוב אחר המחיר המומלץ ולהשוות בין המרכולים והרשתות השונים.
משרד החקלאות ומשרד האוצר הוציאו צו המחייב את רשתות השיווק לחשוף בפניהם את מחירי קניית פירות וירקות ואת המחירים שבהם הם נמכרו לצרכנים.
לעניין הקמת השוק הסיטוני, צר לנו כי ביקורת זו באה לפתחנו, בעוד שהגורם שבלם את התקדמות התכנית הוא משרד האוצר. כבר לפני מספר קדנציות, גורמי המקצוע במשרד ומשרדי הממשלה אחרים הכתירו את הפרויקט פה אחד כפרויקט בעל משמעות והאמינו כי הדבר יביא להגברת התחרות המיוחלת, ולצמצום התלות של החקלאים ברשתות השיווק, הן באמצעות מסחר קונבנציונלי והן באמצעות מסחר דיגיטלי.
אולם, כפי שנאמר "בעל המאה הוא בעל הדעה", ולכן כשמשרד האוצר החליט שאין זה נכון להשקיע את התקציבים בזירה הקונבנציונלית על אף החלטת הממשלה והקמת חברה ממשלתית לצורך כך ועל אף כל הסיכומים בנושא- בוטל הפרויקט, וכעת, פועלים משרד החקלאות ומשרד האוצר, בשיתוף הרשות לחדשנות, להפעלת זירת מסחר דיגיטלית.
מכון וולקני
מטרת בחינת העתקת מכון וולקני לצפון הייתה, להעצים את הצפון וחיזוק הפריפריה בכלל, לרבות בתחום המחקר החקלאי, וזאת כחלק מיעדי הממשלה לקידום הפריפריה בישראל, ובדומה להעתקת בסיסי צה"ל לדרום. הרעיון, מקורו בתפיסת עולם של ראש הממשלה, שר החקלאות והשר לפיתוח הגליל, לפתח את הגליל ולשם עיצוב תפיסת עולם- לא נדרשת חוות דעת של מומחים.
הטענה שמקור תפיסת העולם הינו על מנת לנצל את השטח המתפנה במרכז הארץ עבור יחידות דיור, משוללת מכל יסוד ומקורה בטענה של ועד עובדים, ששיקוליו הן הישארות במרכז הארץ.
לעניין הטענה בדבר אי שיתוף הנהלת מכון וולקני בהעברה לצפון, גם טענה זו מופרכת. הנהלת משרד החקלאות פנתה אל מכון וולקני בנושא, אך אלו סרבו לשתף פעולה עם המהלך. על אף זאת, משרד החקלאות בחר לשתף את הנהלת המכון בדבר המהלכים הצפויים, ואף קוימו מספר פגישות בנושא עוד בטרם הוכנה הצעת ההחלטה לממשלה, כל שכן טרם ההחלטה על הקמת צוות בדיקה שיבדוק את הנושא.
הבחינה ע"י הוועדה להעתקת וולקני לצפון, התייחסה גם למשמעות הפגיעה המחקרית בעקבות ההעתקה. לעומת התועלת בהעתקת המכון לצפון. בוועדה השתתף גם מנכ"ל משרד החקלאות, מר שלמה בן אליהו, ובסופה של הוועדה- נקבע פה אחד, גם ע"י מנכ"ל משרד החקלאות, כי בנסיבות העניין, אין להעתיק את מכון וולקני לצפון, ויש לשאוף להגדלת שלוחת מכון וולקני בצפון בחוות נווה יער.
לעניין תקציב מכון וולקני, בשנה האחרונה הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה היה גבוה יותר בהשוואה לשנים האחרונות. בהתאמה, הושת גם הקיצוץ על מכון וולקני. חשוב להדגיש כי מדובר בתקציב המנהלה של מכון וולקני. הקיצוץ מתייחס להוצאות המנהלה בלבד, לא מובנת טענת המבקר ומכון וולקני, אשר מסרבים לפעול להתייעלות במנהלה. ושוב, לא היה קיצוץ בתקציב להוצאות שכר, וכמובן שלא היה קיצוץ בתקציבי המחקר. הקיצוץ היה אך ורק בתקציבי המנהלה. בהקשר זה של תקציבי המחקר ההפך הוא הנכון! בשנה האחרונה משרד החקלאות הכפיל את התקציבים של מענקי המחקר, מ- 60 מיליון ₪, ל120 מיליון ₪. בנוסף, בתקציב לשנת 2019, המשרד בחר לשדרג את הציוד למעבדות המחקר ב-15 מיליון ₪ נוספים.