מידע בנושא הפקעות

לדברי דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי: "מדובר על תכנית שטוב שלא הייתה באה אל העולם. הזילות בשטחים פתוחים בכלל ובקרקע חקלאית בפרט יביא לנזק בלתי ישוער לאזרחי המדינה.

עניינה של העתירה הינה טענה מטעם חנניה וכרמלה פרץ (להלן: "העותרים"), נגד החלטת מושב שחר (להלן: "המושב"), הוועדה המקומית לתכנון ובניה וכן דיירי שכונת ההרחבה במושב שחר (להלן: "המשיבים") לסלילת כביש על חלקה סמוכה לבית העותרים.

עת"מ (ב״ש) 66775-07-20 חנניה פרץ נ' שחר – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ', פס״ד מיום 26/05/22

 עניינה של העתירה הינה הפקעה של מקרקעין שנעשתה לטובת מ.א. שדות דן (להלן: "המועצה"), כאשר העותרים טוענים לבטלותה ולאי תוקפה של ההפקעה.

עת"מ (מרכז) 5581-12-21 כפר חב"ד מושב עובדים של חסידי לובאוויטש להתישבות חקלאית שיתופית נ' מ. א. שדות דן ואח', פס״ד מיום 27/02/22

מאבק משפטי של כ- 15 שנה בין שורה של קיבוצים בעמק חרוד לבין רכבת ישראל וחברת נתיבי ישראל מוכיח כי אין לקבל כמובן מאליו את קביעות הגורמים המפקיעים בקשר לגובה הפיצוי המוצע על ידם, וכי לפעמים יש לבחון היטב גם את "הפרטים הקטנים" ולמצות את ההליכים בנושא.

ת"א (מחוזי)(נצרת) 49373-09-12 קיבוץ תל יוסף ואח' נ' נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ.

האם יש לראות במבקשת, ששטחה הופקע על ידי הוועדה המקומית כחוכרת של המקרקעין על אף שהסכם החכירה הסתיים או שיש לראות בה כמי שמחזיקה בזכות מוגבלת לעיבוד המקרקעין לזמן קצר?

זו השאלה שנדונה בפסק דין שניתן לאחרונה (28.7.19)* בבית משפט המחוזי-מרכז בלוד. למותר לציין כי לשאלה זו חשיבות מכרעת בדבר מהות הזכויות המופקעות. נושא חשוב זה רלוונטי כמובן למושבים רבים המחזיקים בקרקע מכח הסכמי חכירה לדורות. לכן בחרתי לסקור בפניכם את עיקרי פסק הדין.

*ה"פ (מחוזי מרכז) 14751-10-16 פרי אור בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חבל מודיעין (פורסם בנבו, 28.07.2019)

פסק הדין עסק בשתי שאלות עיקריות הנוגעות לעניין החקלאי:

האם יש לראות במבקשת כחוכרת של המקרקעין על אף שהסכם החכירה הסתיים או שיש לראות בה כמי שמחזיקה בזכות מוגבלת לעיבוד המקרקעין לזמן קצר?

מהו הפיצוי לו זכאית המבקשת בגין הקרקע?

ה"פ (מרכז) 14751-10-16 פרי אור בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חבל מודיעין ואח, פס״ד מיום 28/07/2019

דרישת אגודות לראות בהשבת חזקות המקרקעין לרמ״י כהפקעה לשם הקלה במס לפי סעיף 48ג׳ לחוק מיסוי מקרקעין (בהפקעה שיעור מס הינו מחצית  משיעור מס הרגיל) - נדחתה.

תושבי המועצה האזורית דרום השרון תובעים את המועצה בטענה כי מקרקעין שהיו ברשותם הועברו למועצה בדרך של מכר כפוי שיש לראותו כהפקעה ללא מתן פיצויים, ועל כן מגיע להם השבה של הקרקע או לחלופין פיצויים בגובה שווי הקרקע.

ת"א(לוד) 19799-09-15 – לוצאטו ואח' נ' המועצה האזורית דרום השרון ואח', פס״ד מיום 05/03/2018

תגובת האיחוד החקלאי לדו"ח היועצת המשפטית של החטיבה לשמירה על הקרקע ברמ"י, ממנו עולה כי פיצו חקלאים בחצי מיליארד ש״ח.

הקוראי הוותיקים וודאי כבר יודעים כי במסגרת הליווי המשפטי שמשרדי מעניק אגודות  אני מלווה התקשרויות בתחומי חקלאות מגוונים: גדשי"ם, מטעים, רפתות, ענף הלול, קנביס רפואי ועוד. לא אחת הדגשתי בפניכם את הצורך להסדרת השימושים החקלאיים על פי המתחייב מחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההתיישבות") ומעת לעת אני מביאה בפניכם דוגמאות למקרים שעלו בפסיקה. המציאות של חקלאי ארצנו ואף הפסיקה מלמדים על מגמה ברורה של הגברת אכיפה מצד הרשות המוסמכת ונקיטה בסנקציות חמורות כנגד מפרי החוק, ובניהן הפקעת הקרקע והחזרתה לרשות מקרקעי ישראל. לא אחת, אני נשאלת- נו מה, באמת עלולים לקחת לנו את הקרקע?- דעו שהתשובה לכך חיובית. ממש לאחרונה בית משפט העליון (2.10.17)* נגע בסוגיה והדגיש שהפקעת הקרקע היא הכלל, ואילו הקנס הכספי הוא החריג בלבד.

רע"א 3019/17 החקלאי "תלמי מנשה" אגודה שיתופית להתיישבות בע"מ נ' הרשות המוסמכת לפי חוק ההתיישבות החקלאית (פורסם בנבו, 02.10.2017)