אלי מלך (להלן: "המשיב") אשר הינו חבר בקיבוץ מרום גולן (להלן: "הקיבוץ"), תובע כספית את הקיבוץ על כך שהעביר את כספי הרווחים המגיעים לו לצורך הבטחת הגמלה הפנסיונית שלו, בניגוד לבקשתו להעבירם לקרן ההשתלמות שלו.
רקע:
המשיב, שהינו חבר בקיבוץ מרום גולן, קיבל הודעות, לפיהן הוא זכאי לכספי רווחים לאור חלוקת רווחים בקיבוץ, וכי עליו להודיע לאן להעביר את אותם הכספים. להודעות בנידון השיב החבר כי ברצונו להעביר את הכספים לקרן ההשתלמות. בפועל הקיבוץ העביר את הכספים לצורך כיסוי הגירעון האקטוארי שלו.
על כן פנה המשיב לבית המשפט בעתירה לחייב את הקיבוץ להעביר לו את הכספים, בתוספת הוצאותיו המשפטיות ופיצויים על התנהלות הקיבוץ בפרשה. הקיבוץ התגונן בטענה שפעל לפי תקנון הפנסיה של הקיבוץ, הנותן בידו להעביר כספים המגיעים למשיב לקרן הפנסיה, כדי להבטיח גמלה בשיעור המינימלי בעת שיגיע לגיל פרישה.
בית משפט קמא קבע כי תרופתו של הקיבוץ כנגד משיכת הכספים שעשה המשיב מכספי הפנסיה טמונה בתקנה 6 לתקנון הפנסיה של הקיבוץ, המקנה לקיבוץ זכות לנכות את הסכום שמשך המשיב שלא כדין, בעת שיחושב סכום הפנסיה המגיע לו, כלומר בעת שיגיע לגיל פרישה. בשל טעמים אלה קיבל בית המשפט קמא את התביעה, וחייב את הקיבוץ להעביר למשיב את חלקו ברווחי הקיבוץ.
על פסיקה זו מערער הקיבוץ בטענה כי הזכות ברווחים לא העבירה למשיב את זכות הקניין בכספים כל עוד הם לא הועברו פיזית לידו. בנוסף טוען הקיבוץ, כי אם הכספים לא יועברו לקרן הפנסיה, הרי שיהיה על הקיבוץ לשלם מכיסו את פנסיית המשיב, שכן הוא מחיוב בכך על פי דין. מנגד, המשיב נשען על פסיקתו של בית משפט קמא, ההודעה שנמסרה למשיב על חלוקת הרווחים משמעה כי הרווח כבר חולק דה יורה, וכל שנותר הוא להעבירו דה פקטו, ולכן אין בידי הקיבוץ לקזז מכספים אלה כדי לכסות אחר גירעון שהוא טוען לו בקרן הפנסיה.
דיון:
בית המשפט קבע כי מתקנון הקיבוץ עולה כי אם החבר אינו מפקיד כספים כנדרש, בידי הקיבוץ לקזזם, בין היתר, מחלוקת רווחים. המשמעות היא כי מתוך כספים המגיעים לחבר יש יכולת בידי הקיבוץ להעביר כספים לקרן הפנסיה, עד הסכום הדרוש על מנת להבטיח את הספקת הצרכים המינימלית בהגיע החבר לגיל פרישה.
מצב בו החבר מפקיד מידי חודש את ההפרשה החודשית, ומיד גם מושך אותה מן הקרן. הרי שמעשה זה הוא כאי-הפקדה מלכתחילה של ההפרשה שהוא מחויב לה. ואם החבר מושך כספים מן הקרן שנועדה להבטיח את הפנסיה שלו, בידי הקיבוץ לעשות מעשה על מנת להבטיח את כספי הגמלה בעתיד.
אם כן, זכאי הקיבוץ לקזז מתוך כספי חלוקת הרווחים כספים שמשך המשיב מתוך קרן הפנסיה, כדי להשלים את הגירעון הפנסיוני שיצרו המשיכות. בנוסף יש לציין כי זכות המשיב בכספים אלה היא זכות אובליגטורית, וכל עוד לא נעשתה מסירה של הכספים למשיב, אין הוא בעליהם כי אם בעל זכות לקבלם. הודעת הקיבוץ למשיב על זכאותו בכספים לא העבירה אליו את הבעלות בכספים.
סיכום:
הערעור מתקבל תוך ביטול פסק דינו של בית משפט קמא.
המשיב ישלם למערער שכר טרחה בסך של 10,000 ₪, וכן אגרת משפט ששולמה בהגשת הערעור.
ע"א (נצרת) 52824-08-20 קיבוץ מרום גולן נ' מלך, פס״ד מיום 14/02/21
