אגודת כפר שיתופי נהריה הגישה עתירה כנגד המנהל שדחה את ההשגה המשפטית בעניין המפרט הכספי שנערך ביחס למגרשים מסוימים שעמדו לרשות נהריה במסגרת הסכם ההשבה.
לפי המנהל נדרשה האגודה לשלם 91% מערך הקרקע נכון למועד עריכת המפרט הכספי על פי שומת השמאי. אגודת נהריה טענה בעתירה שיש לחשב את מחיר המגרשים, לפי הסכם ההשבה בין הצדדים, קרי לפי ממוצע המחירים המשוקלל של 40% המגרשים הראשונים ולא לפי "שומה עדכנית".
בית המשפט קיבל את העתירה ופסק כלהלן:
בית המשפט קבע שלמרות שנוסח ההסכם פוגע בקופה הציבורית, אין בכך כדי לשנות מושכלות יסוד בדבר כיבוד ההסכם הקובע את דרך חישוב שווי המגרשים.
בית המשפט דחה את טענת הרשות "כאילו" מכיוון שחלפו 6 שנים מהסכם ההשבה ועד מימוש העסקה, הסכם ההשבה אינו תקף עוד ומוסיף כי אין בהסכם ההשבה שום תנאי המפסיק את תחולתו כעבור 6 שנים.
היה על הרשות לפעול לפי הסכם ההשבה ולא להתעלם ממנו. בהתעלמות הרשות מקיומו של הסכם השבה נפל פגם.
פסק דין זה תואם לפסק דין שכבר ניתן לאחרונה (בעת"מ (באר שבע) 31702-02-21 סאב ניהול יזמות והשקעות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל).
בשולי הדברים:
- המנגנון של ההשגה המשפטית שמתנהל מול המנהל ולא מול גוף אובייקטיבי, חייב להיפסק.
- יש חשיבות לכיבוד הסכמים
- במידה מסוימת יש בכך כדי להאיר זרקור על הפער בין ביצוע עסקה, למועד ביצוע השומה שגם הוא עומד לבחינה משפטית בעקבות הגשת עתירה על ידי מספר עורכי דין (אבירם-ואש, חקיקת, ליבוביץ, הימן, שטילמן)
עת"מ 48831-09-22 נהריה כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 20/03/23
