חקלאים רבים המעסיקים עובדים לרבות עובדים זרים, תאילנדים ופלסטיניים, מחשבים לצורך תשלום שכר, מתוך אי ידיעה, את כל השעות בהם שוהה העובד במקום העבודה.
שאלה האם מותר קיזוז רטרואקטיבי של תשלומים שבוצעו בעד זמן הפסקה עלתה בפס"ד שניתן בבית הדין האזורי לעבודה(1). שם: עובד במסעדה שהתפטר מעבודתו לאחר כ-6.5 שנות עבודה תבע את מעסיקו בשורת עניינים שטען לזכאות בהם. הנתבעת מנגד טענה "כי יש לקזז מסכומי הזכאות של התובע סך של 52,800 ₪ בגין שעות ההפסקה שקיבל ולא קוזזו ממנו בזמן אמת".
כאן נתעלם ממכלול התביעה והדיון בה ונתמקד אך בשאלת ההפסקות. לעניינינו, בית הדין דחה את טענת הנתבעת לקיזוז זמני ההפסקה בדיעבד. בית הדין נימק את הדחיה בכך שמדובר בהטבה שנכללה בתנאי העבודה והמעסיק אינו רשאי לבטלה באופן חד צדדי וכתגובה לתביעה שהוגשה נגדו. בית הדין הארצי קבע כי טענת קיזוז זמן הפסקות לא תשמע כאשר הדבר נמשך במשך כל תקופת העבודה, במקרה זה ההטבה הפכה להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים ואז אין המעסיק רשאי לבטל את ההטבה אחרי שהעובד סיים לעבוד.
יחד עם זאת קבע בית הדין הארצי כי במקום שבו יוכיח המעסיק שנפלה טעות בביצוע תשלום לעובד – אין מניעה לתבוע זאת גם במסגרת תביעה שהוגשה ע"י עובד בטענת קיזוז או כתביעה שכנגד.
השאלה מהיא הפסקה הוגדרה על ידי בית הדין הארצי לעבודה(2): "הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה.... ולא הזמן שבו מצוי העובד במקום העבודה" ועוד "יכול עובד להמצא בבית והשעות תהיינה שעות עבודה" – הקובע הוא אם העובד עומד לרשות העבודה. בית הדין הרחיב וקבע, מקום בו נוכחות העובד במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, במקרה כזה העובד אינו חופשי לעשות כרצונו בזמן ההפסקה ועל כן זמן זה נחשב כזמן עבודה. כך גם אם המעסיק מגביל את העובד בזמן ההפסקה, מונע ממנו לצאת ממקום העבודה וכד'.
המקור החוקי לעניין הפסקות הינו חוק שעות עבודה ומנוחה(3) : "20. (א) ביום עבודה של שש שעות ולמעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל-¾ שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות; ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, ההפסקה היא של חצי שעה לפחות.
(ב) הפסקה לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על שלוש שעות.
...
(ג) בעת הפסקה לפי סעיף קטן (א) הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי העובד לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם נוכחותו במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והעובד נדרש על ידי מעסיקו להישאר במקום העבודה, ובמקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.
...
(ד) עובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו; זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה, ובהתחשב בדרישות דתו של העובד."
ובכן מה למדנו:
- חובה לתת לעובד זמן הפסקה במהלך יום העבודה.
- זמן בו העובד אינו עומד לרשות העבודה – הינו הפסקה שאין לגביה חובת תשלום שכר.
- קיזוז זמן הפסקות ששולם בטעות – יש לתקן עם היוודע הטעות ולא בסוף תקופת העבודה.
- קיזוז טעות, ביצוע תשלום ביתר, בסוף תקופת העבודה אפשרית במקרים מצומצמים מסוימים.
רשם: שמואל גלנץ, עו"ד
- סע"ש 18871-07-15 ג'ימי טוקראס נ' ב.ב.ל., ניהול מסעדות בע"מ ניתן ב-12.9.18.
- עע 45431-09-16 אלכס גורביץ נ' א.ב.מ. תעשיות פלסטיקה בע"מ ואח'. ניתן ב-16.1.18.
- חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951.
