תושבים במושב אחיהוד שאינם חברים במושב ובהרחבה הקהילתית עותרים לקבלת צו מניעה זמני שימנע מהמושב לבצע הקצאה של מגרשים בהרחבה נוספת בטענה כי המושב העביר החלטות מפלות אשר מונעות מהם לרכוש גם מגרשים בהרחבה החדשה.
הרקע
בשנת 1994, ביצע מושב אחיהוד הרחבה במסגרתה הוקצו מגרשים רבים גם לתושבים שאינם חברי המושב. בעקבות כך, התקוממו חברי המושב שלא הצליחו לקנות מגרשים בהרחבה בטענה שיש להם עדיפות וכי מגיע להם גם הזדמנות לרכוש מגרשים בהרחבה.
בהתאם לכך, העבירה האסיפה הכללית של המושב החלטה לפיה יש לדאוג לשוויון לכל חברי המושב. בהתאם להחלטה זו, החל המושב בתכנון הרחבה נוספת שמטרתה הקצאת מגרשים לחברי המושב שלא זכו למגרשים בהרחבה הקודמת. בהמשך לכך, הועברה החלטה נוספת באסיפה הכללית של המושב לפיה רק בעלי נחלה במושב יהיו זכאים לרכוש מגרשים בהרחבה החדשה, בכפוף לקריטריונים מסוימים.
המבקשים, שהינם תושבים במושב ואינם חברים במושב או באגודה הקהילתית, הגישו בקשה למתן צו מניעה שימנע את הליך הקצאת המגרשים בהרחבה החדשה. ההליך דנן עוסק בבקשתם לצו מניעה זמני שימנע את ההקצאה עד למתן פסק הדין בהליך העיקרי.
לטענת המבקשים, החלטות המושב מפלות אותם לרעה ואינם מאפשרות להם לרכוש מגרשים בהרחבה החדשה למרות שגם הם תושבי היישוב מזה דורות. עוד טענו המבקשים, כי המושב פועל בחוסר תום לב בכך שהקים אגודה קהילתית שתאפשר לו לקבל מגרשים בפטור ממכרז, זאת למרות שהוא אינו מאפשר למבקשים להתקבל לאגודה הקהילתית ובכך בעצם חוסם את דרכם בניגוד לחוק מלקבל זכויות ואפשרות לרכוש מגרשים בהרחבה החדשה.
עוד טענו, כי חלק מאלו שהמושב המליץ שיקבלו את הזכות לרכוש מגרשים בהרחבה החדשה הצהירו כי הם אינם מעוניינים במגרש בעצמם, אלא כוונתם למכור את זכותם לרכישת המגרש לאחרים, ובכך למעשה הם חוסמים את הדרך של המבקשים לרכוש מגרשים כדי לגזור רווחים אישיים. כמו כן, נטען כי המשיבים אינם עומדים בהחלטות רמ"י אשר הגבילה את הזכות לרכוש מגרשים בהרחבה בפטור ממכרז רק לאלו שאינם בעלי נחלה חקלאית.
מנגד, טענו המושב וחברי המושב אשר הומלצו על ידו לקבל את המגרשים בהרחבה החדשה, כי לאסיפה הכללית של המושב הייתה הסמכות המלאה לקבוע את הקריטריונים להקצאת המגרשים והם נקבעו באופן סביר התואם את אמות המידה המקובלות, ועל כן אין להתערב בהחלטה זו.
דיון והכרעה
ביהמ"ש פתח דבריו באזכור ההלכה לעניין סעדים זמניים. הפסיקה בעניין זה קבעה, כי על מבקש הסעד לעמוד בנטל להוכחת קיומה של עילת תביעה לכאורה שעשויה להצמיח את הסעד העיקרי המבוקש. בנוסף, על מבקש הסעד להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, היינו שהנזקים העלולים להיגרם לו בדחיית הבקשה, עולים על אלה של הצד השני בקבלת הבקשה ומתן הצו.
במקרה דנן, קבע ביהמ"ש כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקשים. ביהמ"ש נימק דבריו בכך, שמרשות מקרקעי ישראל נמסר כי הליך הקצאת המגרשים בהרחבה החדשה נמצא בשלבים מתקדמים, והוא צפוי להסתיים בחודשים הקרובים באם לא יעוכב, על כן יגרם נזק רב למבקשים באם הבקשה לא תאושר.
המבקשים ביקשו במסגרת הסעד העיקרי גם את שינוי תקנון האגודה הקהילתית, אשר לטענתם היו בו סעיפים אשר מטרתם לחסום אותם מלהצטרף אליה, וביהמ"ש התייחס לכך באומרו כי אומנם התערבות שיפוטית בתקנון אגודה נעשית באיפוק ובריסון, ואולם, יש ליתן משקל כבד למהות הזכות הנפגעת מהוראות התקנון, כאשר ככל והזכות הנפגעת חשובה ופגיעתה חזקה יותר ייטה ביהמ"ש לעשות שימוש בסמכותו להורות על שינוי התקנון. במקרה דנן, ציין ביהמ"ש כי טענות המבקשים מעלות חשש לפגיעה בזכויות היסוד שלהם ואין זה נכון בשלב הזה של הדיון לסווגן כחסרות סיכוי.
מכל האמור, קבע ביהמ"ש, כי המבקשים עומדים בנטל המוטל עליהם ועל כן יש לאשר את בקשתם וליתן צו מניעה זמני עד למתן פסה"ד בהליך העיקרי. יחד עם זאת, לאור העובדה כי צו המניעה יעכב את הבנייה וההתקדמות בהקצאת המגרשים, הדבר עלול להסב נזק רב למשיבים ועל כן קבע ביהמ"ש כי על המבקשים להפקיד ערובה בסך 300,000 ₪.
סיכום
בהתאם לאמור, קיבל ביהמ"ש את הבקשה ונתן צו מניעה זמני אשר מונע מהמושב ויתר המשיבים להמשיך בהליך הקצאת המגרשים בהרחבה החדשה עד למתן פס"ד בהליך העיקרי.
כתנאי למתן הצו המבקשים נדרשו להפקיד בקופת ביהמ"ש ערובה בסך 300,000 ₪ בתוך 7 ימים.
בנסיבות העניין לא עשה ביהמ"ש צו להוצאות.
ה"פ (חיפה) 64805-09-17 – דמתי ואח' נ' אחיהוד מושב עובדים ואח', פס״ד מיום 01/07/2018
