חבר הקיבוץ תל יוסף אשר עבד במדגה, תובע מהביטוח הלאומי להכיר במחלת עור שהתפתחה בכף רגלו השמאלית כתאונת עבודה שנגרמה לו כתוצאה מעבודתו במדגה.
הרקע
התובע הינו חבר קיבוץ תל יוסף, אשר במסגרת חברותו בקיבוץ עבד במגדה של הקיבוץ. במסגרת עבודתו במגדה, עסק התובע בשינוע של דגים, ובעריכת בדיקות לבריכות ועל כן נדרש להיכנס מס' רב של פעמים לתוך הבריכות במהלך יום העבודה.
לטענת התובע, החשיפה של רגליו למי הבריכות, גרמה להתפתחות של מחלת עור בכף רגלו השמאלית, ולכן הגיש תביעה לביטוח הלאומי להכיר בכך כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי דחה את תביעתו בטענה, כי לא נגרם לתובע כל פגיעה במהלך עבודתו, וכי מחלת העור שלו התפתחה בצורה טבעית אשר אין לה כל קשר לעבודתו במדגה.
על החלטה זו של הביטוח הלאומי, הגיש את התובע תביעה לביה"ד האזורי לעבודה, בה ביקש מביה"ד לחייב את הביטוח הלאומי להכיר במחלת העור שלו כתאונת עבודה.
דיון והכרעה
בראשיתו של ההליך, הורה ביהמ"ש על מינויו של מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש, אשר יערוך חוות דעת רפואית בשאלה האם אכן מחלת העור נגרמה בעקבות העבודה במדגה.
בחוות דעתו של המומחה, נקבע, כי קיימת סבירות של למעלה מ-50% שמחלת העור התפתחה בעקבות החשיפה המתמשכת למי הבריכות במדגה, וכי קיים קשר סיבתי בין המחלה לבין עבודתו של התובע במדגה. לדברי המומחה, קיים חשד סביר לפיו התובע סובל מזיהום של העור הנגרם ע"י חיידקים שונים אשר נכנסים לעור בייחוד לאחר חשיפה למים.
בפסק דינו, ציין ביה"ד את ההלכה הפסוקה, הקובעת כי חוות דעתו של מומחה רפואי הינה בבחינת "אורים ותומים" לביה"ד בכל הנוגע לשאלות בתחום הרפואי.
בהתאם לכך, שוכנע ביה"ד, כי יש לקבל את חוות דעתו של המומחה, ומשכך יש לראות בתובע כמי שהוכיח את תביעתו, וכי קיימת סבירות של למעלה מ-50% שאכן מחלת העור שלו נגרמה כתוצאה מעבודתו במדגה.
סיכום
לאור האמור, קבע ביה"ד כי דין התביעה להתקבל, וכי יש לראות במחלת העור של התובע כתאונת עבודה.
המוסד לביטוח לאומי חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד התובע בסך של 3,500 ₪.
ב"ל (עבודה)(נצרת) 4011-03-16 – נתן נ' המוסד לביטוח לאומי, פס״ד מיום 21/05/2018
