העילה להתייחסותי לנושא שבכותרת היא שתי הזדמנויות בהן עלה העניין בהקשר לעובדות זרות המועסקות בענף החקלאות.
הראשונה, בישיבת הועדה לעובדים זרים בכנסת[1] הועלתה טענה לפיה כל העובדות הזרות בחקלאות נחשפו לאלימות מינית.
וגם, לאחרונה נתבקשתי ללוות חקלאי שקיבל הודעת "שימוע" מרשות האוכלוסין עקב תלונה נגדו מטעמה של עובדת זרה שעבדה במשקו.
ולפירוט הדברים:
בישיבת הועדה לעובדים זרים בכנסת הוצג מחקר לפיו 654 עובדות זרות מתאילנד שתושאלו והמועסקות בענף החקלאות "כולן ללא יוצא מהכלל" נחשפו לאלימות מינית ברמות שונות. הדברים מיוחסים להטרדה מינית שחוו העובדות בצורות שונות ומגורמים שונים בהם בין היתר עובדים אחרים ואורחים המגיעים למשק.
יצויין כי שיעור העובדות הזרות בחקלאות מתוך סך העובדים הזרים (לא כולל פלסטינים) נע בין 2.5% ל-4.5%.
במקרה שהוזכר לעיל מדובר על מעסיק שבמשקו מועסקים עשרות עובדים זרים בהם גם כמה עובדות מתאילנד. אחת העובדות במשק ביקשה מהמעסיק לאחר תקופת שהות קצרה בישראל שיעסיק במשקו את חברה/בן זוגה שנמצא בישראל. המעסיק הסכים עקרונית לבקשה אלא שבבירור מעמדו של "החבר" התברר שהלה שוהה בארץ באופן לא חוקי שכן אשרתו פגה זה מכבר, לפיכך סירב המעסיק לקלוט את "החבר". העובדת שהסירוב כמובן לא מצא חן בעיניה נטשה את המשק לאחר שקודם ביקשה הלוואה שהבטיחה שתוחזר במשכורת הבאה. זמן קצר לאחר מכן נתקבל במשק מכתב התראה/הודעת שימוע מטעם רשות האוכלוסין ובו טענת העובדת לפיה הוטרדה מינית על ידי המעסיק, התלונה הועברה לרשות האוכלוסין באמצעות שגרירות תאילנד בישראל אליה פנתה העובדת. החקלאי הכחיש מכל וכל את האשמה שהוטחה בו ותאר את השתלשלות הדברים עד להגשת התלונה. בסיכומו של עניין זה העובדת נרשמה אצל מעסיק אחר ולחקלאי 'שוחררה הויזה' תוך החלטה של הרשות לפיה לא יוּתר לחקלאי לקבל להבא עובדות זרות אלא רק עובדים ממין זכר.
הטרדה מינית
עניין איסור הטרדות מיניות ברור וחקוק ובתי הדין מסתמכים על חוק מפורש[2] ותקנות[3].
הטרדה מינית מוגדת באחת מהצורות הבאות[4]:
"(1) סחיטת אדם באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני; לדוגמה: מעסיק המאיים לפטר עובדת אם היא תסרב לקיים אתו יחסי מין;
(2) מעשה מגונה; לדוגמה: עובד או ממונה הנוגע בעובדת לשם גירוי מיני... תוך ניצול מרות.
...
(4) התייחסויות חוזרות המתמקדות במינו או במיניותו של אדם, אף שהאדם שאליו מופנית ההתנהגות הראה שאינו מעוניין בה; ואולם אין צורך להראות "חוסר עניין" כדי שהתנהגות זו תיחשב הטרדה מינית;
(5) התייחסות מבזה או משפילה כלפי מינו או מיניותו של אדם, לרבות לנטייתו המינית של אדם...
(6) פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו".
ב'מסגרת העבודה' נחשב מתחם העבודה וכן פעולה המתבצעת תוך כדי העבודה ובמסגרתה גם שלא במקום העבודה הקבוע. כאשר יש יחסי מרות הטרדה תחשב בכל מקום שהוא.
חובותיו של מעסיק[5]
"7. (א) מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות הענין, כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור, ולשם כך עליו:
(1)לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה;
(2) לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית או התנכלות שידע אודותיהם, וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות המעשים האמורים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב ההטרדה או ההתנכלות.
(ב) מעסיק המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב... לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שענינן הטרדה מינית או התנכלות והטיפול בהן...
8. לא פרסם מעסיק תקנון כאמור בסעיף 7(ב), דינו – קנס, וקנס נוסף לכל שבוע שבו נמשכה העבירה...
9. הוראות חוק זה לענין מעסיק ועובד יחולו, בשינויים המחויבים ולפי הענין, גם על מי שמעסיק בפועל אדם באמצעות קבלן כוח אדם, ועל אדם המועסק כאמור".
תובנות
- עם עליית המודעות לנושא ההטרדות המיניות גם בהקשר העובדים/ות הזרים/ות חובה לשים לב ולהתייחס לכל תלונה ואף לכל שמועה בעניין זה. התעלמות ו/או טיפול לא מספק מצד המעסיק עלולים לחייב גם אותו בתשלום פיצוי.
- לא מן הנמנע כי בעתיד ישתמשו עובדים/ות זרים/ות בטענות להטרדה מינית אף שאין בהם אמת כדי להצדיק התנהגות כגון נטישה פתאומית וכיו"ב.
[1] ישיבת הועדה מיום 19.10.21
[2] חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998
[3] תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), התשנ"ח-1998
[4] חלק 1: מהן הטרדות מיניות והתנכלות בתקנות למניעת הטרדה מינית (הערת שוליים 3)
[5] חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998
-האמור לעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי-