במסגרת יישום החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1470 (להלן- ההחלטה) וקודמותיה (1426, 1285, 1259, 1222) זכאי חוכר חקלאי (להלן- האגודה), ממנו ניטלת הקרקע, לקבל, בין היתר, זכות לפטור ממכרז (להלן- האופציה) ברכישת מגרשים מרמ"י – הוא או מי מטעמו.

על פי הוראות ההחלטה החוכר מקבל במסגרת הסכם פיצוי והשבה זכות לרכישת מגרשים בפטור ממכרז.

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1585 מיום 24.12.2018 "מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע". קובעת את סיווג אזורי העדיפות הלאומית.

בחוזרנו 7/2019: מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע – הבהרות, הבהרנו כי תוקף ההנחות בהקצאות קרקע ע"י רשות מקרקעי ישראל מבוסס על החלטת הממשלה מס' 1527 "קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון" מיום 13.06.2016.

לפיכך סיווג הישובים לפי אזורי העדיפות הלאומית ימשך בהתאם לסיווגם בשנים האחרונות וגם ללא מגבלת תקרת ההנחה הסוציו-אקונומית ביישובי המועצה האזורית עמק יזרעאל.

בימים אלה פרסם השמאי הממשלתי את פרק כ"ט לקווים המנחים המתמקד בהנחיות לגבי עריכת שומה לצורך חישוב דמי חכירה ו/או דמי רכישה בחלקת המגורים בנחלה.

אגף שומת מקרקעין מפיץ מעת לעת קווים מנחים הכוללים הנחיות וכלים שבאמצעותם השמאים הנדרשים לשום נכס מסוים יפעלו.

הרעיון כשלעצמו מבורך ויש בו גם כוונה ליצירת שפה אחידה, שכן שמאות אינה מדע מדויק וחשוב גם לציין ולברך שטיוטות של קווים מנחים מפורסמים להערות הציבור לפני שהם מפורסמים כקווים מנחים.

מתוך קריאת הקווים המנחים ולא בפעם הראשונה עולות רמיזות כי חלק מההנחיות חורגות מאמות מידה מקצועיות והן נכפות על השמאי הממשלתי ע"י רמ"י.

במשק הישראלי, בדרך כלל, משולמים דמי ההבראה בחודשי הקיץ. פרקטיקה רבת שנים זו נהוגה מתקופה בה מקובל היה שעובדים שכירים יוצאים ל"בית הבראה"/ "בית מרגוע" והמעסיק נשא בעלות "ההבראה" /"המרגוע".
כיום הנוהג של הוצאתו בפועל של עובד ע"י מעסיקו לנופש ע"ח המעסיק, כמעט שאינה קיימת. במקום שיש למעסיק עניין לנהוג כך הדבר אפשרי ובתנאי שהעובד נתן לכך הסכמתו מראש.

בחקלאות נוהגים מעסיקים רבים לשלם לעובדיהם את דמי ההבראה בתשלומים חודשיים. כך בעיקר לגבי עובדים זרים ופלסטינאים. התנהלות זו, אף שהיא מותרת, אינה מומלצת ברוב המקרים.

בחודש אפריל 2019 הסתיים המועד הרשמי במסגרתו נדרשו הוועדות המקומיות להמציא ליחידה הארצית לאכיפה את הסקר של השימושים החורגים בתחום השיפוט שלהן.

כצפוי הסקר לא הושלם במועד אך בשטח אנו רואים פעילות הולכת וגוברת של אכיפה מצד רשות מקרקעי ישראל, ועדות מקומיות ובייחוד מצד היחידה הארצית לאכיפה במשרד האוצר.

בהתאם לתיקון 116 לחוק התכנון והבניה (סעיף 254טו) נקבע, כי יו"ר של הועדות המקומיות יעבירו למנהל היחידה הארצית לאכיפה מידי שלושה חודשים דיווח על פעולות האכיפה המבוצעות על ידן וכן דיווח על ממצאים ביחס לעבודות אסורות ושימוש אסור ("שימוש חורג") שאותרו על ידם בתחום הפיקוח.

מזה שנים רבות מתלוננים חקלאים מעסיקי עובדים זרים על תהליך החלפת עובדים בתום תקופת ההעסקה. העובדים התאילנדים מגיעים לתקופה קצובה של 63 חודשי עבודה (או פחות במידה והם בוחרים לסיים לפני כן) ובסיום עבודתם נדרשת יציאתם לצמיתות מהארץ בטרם יתחיל הליך הבאת עובד חדש לישראל.

בכל מקום עבודה סביר – אפילו!! במשרדי הממשלה – ניתן ומתבצעת  חפיפה מסודרת בין עובדים ומתקיים תהליך מסודר של העברת ידע וניסיון לטובת העסק העובד והמעסיק, המשכיות מתן השרות ומזעור הפגיעה בכל הנוגעים בדבר. לא כך הדבר בענף החקלאות. המעסיק נדרש לסיים את העסקת העובד, לשלוח אותו לתאילנד ולהמתין זמן ארוך – בין 50 ל 100 ימים ויותר – עד שיגיע מחליף. רק לאחר הגעת המחליף מתחיל תהליך למידה והכשרה שכולל בתוכו מעבר ללמידה גם את כל  בעיות  השפה, המנטליות וקשיי ההתאקלמות של עובד חדש שמגיע לארץ זרה.  מה שהופך את תהליך ההכשרה לארוך, מייגע ובעיקר מתסכל לכל הצדדים.

גבי בורנשטיין – חולצה כחולה יזמויות (2003) בע"מ                                             

באדיבות משרד עו״ד שמואל גלנץ ושות׳

לאחרונה הוציאה הנהלת רמ"י הנחיות פנימיות מעודכנות (להלן: "ההנחיות") הנוגעות לחתימת רמ"י על היתרי בניה לחברים בקיבוצים (ומושבים שיתופיים) וזאת בעקבות אישורה של החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1582 בעניין "בנייה למגורים בקיבוצים מתחדשים- הסדר הביניים" (להלן: "ההחלטה").

ההנחיות עוסקות הן בקיבוצים אשר החליטו על שיוך דירות, והן בקיבוצים שלא החליטו על שיוך ואינם נכללים בהסדר הביניים, כפי שיפורט בהמשך.

כמו כן, ההנחיות כוללות גם תצהירים מעודכנים עבור המקרים הרלבנטיים.

בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקע ישראל משנת 1965 נקבעו מספר כללי יסוד שנשמרו עד היום ונקראים "משטר הנחלות". המטרה בהחלטה 1 ובאלו שבאו אחריה היתה לשמור על "שלמות הנחלה" ואי פיצולה בין היורשים.

כללי היסוד הם כלהלן:

• נחלה היא יחידה אחת שלא ניתנת לחלוקה.
• חובת התגוררות של בעל הנחלה הרשום בנחלה.
• חובת עיבוד ברצף.
• נחלה ניתנת לרישום ע"ש יחיד או בני זוג בלבד.
• נחלה נועדה למגורי בעל הנחלה ומשפחתו בלבד.

תנאים לזכאות בדמי חג

אחת הסוגיות העולות כמעט בכל הדיונים העוסקים בתביעות של עובדים זרים ופלסטינאים בבתי הדין לעבודה הינה סוגיית הזכאות לדמי חגים.

על פי הדין הכללי עובד זכאי ל-9 ימי חג בשנה בתשלום (2 ימי ראש השנה, יום כיפור, ראשון של סוכות, שמחת תורה, ראשון ושביעי של פסח, יום העצמאות ושבועות). צו ההרחבה בחקלאות מעניק לעובד עוד יום חג (יום בחירה) בתשלום.