המקרה שבפניכם ימחיש לכם עד כמה חשוב להתנהל בהתאם לחוק.

לפני למעלה משנתיים, ביום 23.10.17 ניתן פסק דין* אשר במסגרתו התקבלה תביעה שהגישה הרשות המוסמכת לוועדת ההכרעה, נגד אגודה, שהינה אגודה שיתופית המאגדת בתוכה 36 אגודות המחזיקות בשטח אדמה גדול, בגין שימוש חורג בקרקע.

לאחרונה (26.2.2020) ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין** בערעור שהוגש על החלטת הוועדה. בשל חשיבותו הרבה של פסק הדין שניתן בערעור, המהווה נדבך נוסף בהחמרת הענישה בפסיקה נגד מפירי החוק, בחרתי לסקור אותו בפניכם.  

ראשית אזכיר כי בתביעה שהגישה הרשות נטען כי הנתבעת הפרה את חוק ההתיישבות בכך שהקנתה זכויות שימוש בקרקע ובמים לצד ג', שאינו זכאי לכך. בתביעה נטען בין השאר כי לאור העובדה כי מדובר בקרקע זמנית לא ניתן היה מלכתחילה לתת לגביה היתר לשימוש חורג. 

בכתב ההגנה טענה האגודה כי נכון לעת הגשת התביעה לא נעשה כל שימוש חורג בשטח המריבה וכי האגודה נכנסה לשותפות אמת עם צד ג' תוך עיבוד עצמי באמצעות עובדים וכלים משלה.

בפסק דינה דחתה הוועדה את הטענה כי לא ניתן לתת היתר לשימוש חורג לקרקע זמנית.

בכך למעשה ניתנה לראשונה החלטה שיפוטית לפיה ניתן לקבל היתר לשימוש חורג לגבי קרקע שאינה מוסדרת בחוזה חכירה לטווח ארוך. יחד עם זאת, הוועדה קבעה כי הנתבעת לא הוכיחה שלא הפרה את החוק. בעניין זה ציינה הוועדה כי סעיף 11 לחוק קובע כי אם הוכח בפני הועדה שאדם זולת המחזיק או שכיריו עשה בקרקע החקלאית פעולות הקשורות בהכשרת הקרקע, תהא חובת הראיה על המחזיק שלא נהג בקרקע שימוש חורג. הוועדה קבעה כי בענייננו הוכח שאחרים מלבד הנתבעת עשו בקרקע פעולות שהחוק מגדירן כפעולות השמורות למחזיק. במצב כזה, בהתאם לסעיף הנ"ל, נטל הראיה להוכיח כי לא הפרה את החוק עבר לנתבעת. אלא שכאמור,  הנתבעת לא הרימה את נטל הראיה כי  פעלה על פי החוק. כך למשל, הוכח כי הגם שהנתבעת משלמת את חשבונות המים שלה, מביא הקבלן מכסות מים משלו לשטחי המריבה. הועדה ציינה כי העברת מים בין חקלאים אמנם מוכרת ומותרת אלא שהעברת מכסות מים בין קבלן משנה לבין מגדל הינה נדירה ביותר. כמו כן ציינה הוועדה כי ההסכמים אינם תואמים את הגידולים המיוחסים לקבלנים בשטח. כמו כן הוכח כי לקבלן חוב בלתי מבוטל לנתבעת, שלא ניתן עליו כל הסבר, וכי הקבלן גם ביצע השקעות בפרדסים. עוד נקבע כי הנתבעת לא הראתה ולו בראשית ראיה כי היא מבצעת עבודות כלשהן בכוחות עצמה, למעט השקיה.

לפיכך, נקבע כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי היא מעבדת את הקרקע שניתנה בידיה באמצעות קבלני משנה או בעיבוד עצמי. יחד עם זאת, הוועדה דחתה את דרישת הרשות להפקעת הקרקע, והשיתה על הנתבעת תשלום כופר בסך של 50,000 ₪.

על פסק דינה של הוועדה הוגשו למעשה שני ערעורים. מחד, האגודה ערערה על עצם קבלת התביעה נגדה, ומאידך, ערערה הרשות ערערה על סכום הכופר הנמוך לשיטתה שהושת על האגודה.

בערעורה טענה האגודה, בין השאר, כי סעיף 11 אינו חל על עניינה, היות והרשות נתנה לה אורכה לסיום ההפרות עד ליום 1.1.2013, ככל שהיו, והסכימה לפתיחת "דף חדש", על כן הנטל שב אל הרשות להוכיח אחרת.

טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי אשר קבע כי הארכה שניתנה לאגודה היא אך ארכה לסיום ההפרה, ולא היתר לשימוש חורג. ככל שהאגודה הייתה מקבלת היתר לשימוש חורג עד ליום 1.1.2013, היה בהיתר זה כדי "להכשיר" את כל הפעולות שנעשו על ידה, ככל שחרגו מהקבוע בחוק, ואז לא ניתן היה להסתמך עליהן במסגרת תביעתה של הרשות. אולם עת לא ניתן לאגודה היתר כזה, אלא ניתנה הסכמתה של הרשות להארכת המועד לסיום ההפרות, לא הייתה כל מניעה להסתמך על התנהלותה של האגודה עד ליום 1.1.2013, לצורך העברת הנטל אל האגודה. 

לכן, היה על האגודה להוכיח, שהחל מיום 1.1.2013 חל שינוי בהתנהלותה והיא אינה עושה שימוש חורג בשטח.

אלא שבית המשפט קובע כי לא זו בלבד שהוועדה לא השתכנעה מהראיות שהציגה האגודה להוכחת טענותיה כי לא נעשה שימוש חורג בקרקע, הוועדה אף קיבלה את טענות הרשות לאינדיקציות נוספות המוכיחות את מעשיהם של המתקשרים ככאלו המחזיקים את הקרקע. בית המשפט קובע כי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן תתערב ערכאת הערעור בקביעות עובדתיות של הוועדה,  ובמקרה שפניו אין הצדקה לעשות זאת.

באשר לערעור הרשות, בית המשפט דוחה את בקשת הרשות לקבוע כופר בסך של 2 מיליון ₪. יחד עם זאת מציין בית המשפט כי עת המדובר בהפרה כבמקרה הנדון, יש לפסוק כופר בסכום משמעותי, אשר יהווה הרתעה מהפרה, שכן כופר בסכום נמוך לא ירתיע מחזיקים מהפרת החוק, עת המדובר בשטחים נרחבים, אשר העברתם לאחרים יש לה משמעות כלכלית אדירה. על כן מחייב בית המשפט את האגודה לשלם כופר בסך של 500,000 ₪.

*  ו"ע 38890-01-13 אנג'וני נ' אגודת הפלחה מבואות ירושלים אגודת חקלאית שיתופית בע"מ

**ע"א (מחוזי ת"א) 15075-12-17 אגודת הפלחה מבואות ירושלים אגודת חקלאית שיתופית בע"מ נ' אנג'וני (פורסם בנבו, 26.02.2020)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. הכותבת לא ייצגה מי מהצדדים אלא אם נרשם אחרת.

איילת רייך מיכאלי, עו״ד

מתמחה בקיבוצים ומושבים, משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

ayeletr@kv-yavne.co.il

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237