בג"צ יתבקש להכריע: בין בחירה ערכית להיאחז בקרקע לבין הפקעה שרירותית של אדמות מעובדות

חקלאי כפר ביאליק הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לתקן את החוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור, כך שלא יתאפשרו מצבי קיצון בהם נלקחות מיישוב אחד רוב אדמותיו עד כדי חיסולו כישות חקלאית ועד כדי נישול חקלאים, שבחרו בחירה ערכית בעבודת האדמה, ממקצועם וממשלח היד בו בחרו.

העתירה מבקשת מבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, לחייב תיקון החוק, כדי שחקלאים שבחרו להיאחז בקרקע ולדבוק בדרכי אבותיהם, לא יישארו ללא מקור פרנסה. העתירה מדגישה כי קבלת העתירה ומניעת חיסול כפר ביאליק לא יגרעו אף יחידת דיור אחת מתוך תכניות המדינה לקידום הבנייה לזוגות צעירים באזור הקריות. לשם כך הציגו חקלאי כפר ביאליק אלטרנטיבות בדוקות ומקצועיות לבנייה במתחם האורבני של הקריות, מבלי לפגוע באף רפת או לול ומבלי לעקור מטעי זיתים או שדות חסה, חזרת, שומר וכרובית.

העתירה הוגשה נגד כנסת ישראל, שר האוצר, משה כחלון, רשות מקרקעי ישראל, המועצה הארצית לתכנון ולבניה, הועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) וכנגד הועדה לדיור לאומי (וד"ל).

את העתירה בשם חקלאי כפר ביאליק הגישו עוה"ד שולי אשבול ורון אביב. העתירה מציגה את משל כבשת הרש (שמואל ב' י"ב א') ומשווה אותו למעשי המדינה, שיש בידיה עתודות קרקע אדירות ואלטרנטיבות קרקע לרוב, אך מעדיפה לתקוף את כפר ביאליק מכמה כיוונים ובאמצעות כמה תכניות שונות, חלקן סותרות זו את זו, עד כדי סכנה ממשית ומידית לחיסולו של הכפר כיישוב חקלאי יצרני.

בעתירה נכתב: "עניינה של עתירה זו היא בגזלת כבשת הרש. הרש במקרה דנן הינו העותר, שהינו כפר חקלאי שיתופי שחבריו מעבדים את הקרקע, הולכים בדרכי הוריהם והורי הוריהם ומעבדים אותה מזה 82 שנה, למרות שלאורך כל השנים הייתה אתר נחשק מבחינה נדל"נית."

אדמותיו של הכפר הן הכבשה הנחשקת, והמשיבים כולם נותנים ידם לגזלתה.  באמצעות החקיקה ופעולות המדינה יילקחו מן הכפר 75% משטחי העיבוד (שהם כ-62% שכלל שטחי המשבצת של הכפר) והכפר יוותר ללא קרקעות לעיבוד, ללא קרקעות התומכות גידולים חקלאיים אחרים, ללא זהות חקלאית וללא פרנסה לחבריו.

למול חקלאים האלו, מלח הארץ, מתקיימת מתקפה חסרת תקדים בהיקפה ובעוצמתה, תך נגיסת עוד ועוד נתחים ממעט אדמותיהם על ידי המדינה ושלוחיה, תוך היעדר תיאום בין זרוע מפקיעה אחת לבין זרוע מפקיעה אחרת. בסופה של המתקפה, תחוסל כליל מהותו של הכפר כישוב חקלאי והחקלאים שבו יוותרו מחוסרי פרנסה.

ראוי להדגיש בקשר זה, שבמקרה של כפר ביאליק, מדובר ביישוב ש 100% משטחיו החקלאיים, מעובדים בפועל בידי חקלאים שאינם מחכירים את אדמתם לידיים זרות, שעוסקים בחקלאות תוך היצמדות לערכי עבודת האדמה. מתוך כך נגזרת העובדה שלכולם ו/או למרביתם אין הכשרה ו/או ידע ו/או רצון לעסוק בשום משלח יד אחר, מלבד עבודת האדמה.

בעתירה מודגש: המשפחות החקלאיות שחיות בכפר העותר אינן אויב תכניות הוזלת מחירי הדיור בישראל וחלילה, אינן אויבי הזוגות הצעירים החפצים בדיור בר השגה. על כן הם טרחו והציגו למדינה תכניות אלטרנטיביות באותם שטחים עצמם ו/או מידע ממשי, בדוק ומקצועי, שנחקר בידי ברי סמכא, על אלטרנטיבות לרוב שקיימות באותו מתחם אורבני לתכניות הבנייה של המדינה בתחום הקריות.

התכניות האלטרנטיביות והמידע המקצועי מבטיחים שתכניות הבנייה של המדינה ייצאו לפועל במלואן, בלי שאף מטע זיתים ייעקר, מבלי שיחוסלו לולים, רפתות ומבלי שיימחקו שדות חסה, שומר וחזרת וכן - מבלי שעשרות חקלאים שורשיים יהפכו למובטלים וייאלצו בעשור הרביעי, החמישי והשישי לחייהם, ללמוד מקצוע חדש ולנסות להתפרנס ממנו.

מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, עו"ד דודו קוכמן: "הוד"ל והותמ"ל הן תכניות דורסניות שנעשות בחופזה בלי לשמוע את הנפגעים. חוק הותמ"ל מהווה פגיעה קשה במערכת התכנון ובמערך האיזונים והבלמים באופן קבלת ההחלטות התכנוניות בישראל. באחרונה יזמה תנועת כפרי האיחוד החקלאי מטה מאבק משותף לחקלאים, גופי סביבה, גורמי תכנון, תיירנים מקומיים וארגונים חברתיים שפועלים במספר חזיתות במטרה לעצור את חוק הותמ"ל, בין היתר באמצעים משפטיים דוגמת הבגץ."

"הותמ"ל הינה תכנית דורסנית שנעשית בחופזה תוך התעלמות מפגיעה קשה בפרנסה של חקלאים היושבים על הקרקע שנים רבות לפני הקמת המדינה. לוח הזמנים הזריז פוגע בזכות הציבור לדעת, להגיב ולהביע עמדתו ולא זאת אף זאת, כבר עתה ידוע כי תכניות במסלולים אלו אינן לוקחות בחשבון פיתוח תשתיות כמו תחבורה."

לצערנו, החלטות מתקבלות ללא שקיפות, ללא שיתוף החקלאים או בעלי העניין האחרים ובועדות אלה יושבים רק אנשי משרדי הממשלה.

על פי התכניות של הותמ"ל באזורים שונים בארץ מדובר על שינוי ייעוד קרקע של מעל 100 אלף דונם, קרקע שלא תשמש יותר לחקלאות, תפגע בשטחים הפתוחים ותצמצם עוד את שטח המרעה של אוכלוסיית הדבורים שהולכת ומצטמצמת בעולם בין היתר מסיבות אלה, דבר שיפגע באיזוני הטבע בשל מחסור בהפריית צמחים

התכנית שכנגדה עתרה אגודת כפר ביאליק, הינה תכנית שלגביה כבר הוכח כי קיימות עתודות קרקע ותכניות לעוד שנים רבות הן בקרית ביאליק והן בקרית אתא ולמרות זאת מתברר לא נעשתה כל פעולה אמיתית לבדיקת הנתונים ולכן לא נותרו לאגודה ולחבריה אלא לבקש סעד מבית המשפט

לצערנו מנהל התכנון מתכוון להפקיע עוד אלפי דונמים מישובים חקלאיים וישנה סכנה מוחשית שהליך התכנון המיוחד בחוק הותמ "ל יפגע בחוסנן של הערים בישראל כמו גם בשטחים הפתוחים ובעקרונות הדמוקרטיים של הליך תכנון תקין המבוסס על שקיפות שלטונית ושיתוף ציבור.

הותמ "ל מקדם תוכניות בזבזניות במשאב הקרקע שהצפיפות שלהן נמוכה מהמקובל במרכז הארץ , על בסיס נתונים שגוי למקבלי ההחלטות.

לצערנו הממשלה לא רואה עוד בחקלאות ערך קיומי, אסטרטגי ולמעשה מוחקת דה פקטו את צורת ההיתשבות הכפרית. גורמי תכנון שונים הוציאו בשנים האחרונות עבודות ומחקרים המוכיחים כי אין צורך בהפקעת אדמות וכי יש בועדות התכנון שטחים המאפשרים הקמתן של אלפי יח' דיור שיספיקו לעשרות שנים קדימה. למרות זאת, מעדיפה הממשלה להקים מתחמים חדשים במקום לחדש ולחזק את מרכזי הערים.

לעיון בנוסח העתירה

מידע נוסף

  • קרדיט תמונה: מקור:

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237