מידע בנושא רשות מקרקעי ישראל

רשות מקרקעי ישראל פרסמה היום (31.10.23) באתר סדר יום לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הקרובה שמועדה עדיין לא נקבע. על סדר היום הצעה לתיקון סעיף 9.24 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל "חרבות ברזל" - (הוראת שעה) שקובעת הוראות מקילות ביחס ליישובי "קו עימות" וכפי שיוסבר להלן.

תוקף הוראות השעה הוא לשלוש שנים ועד ליום 31.12.2026.

הוראות השעה נועדו על מנת לתת כלים לחיזוק יישובי קו העימות (צפון ודרום) במטרה לשמר את ההתיישבות בראיה ארוכת טווח וכן להגדיל את שיעור האוכלוסייה בני המקום וכן לתת לאגודות ולמועצות האזוריות כלים להגדלת מכסת התעסוקה, הקמת מיזמים וכו'.

נבהיר שוב - ההוראות מתייחסות ליישובי קו עימות בלבד!

בשלב זה לא נכללת בסדר היום הבקשה שהגשנו לרמ"י ולשר הבינוי והשיכון לאפשר שימוש במבנים קיימים ובמבנים ניידים עבור מפונים נוכח מצב המלחמה. אבהיר, כי הבקשות נמסרו למנהל רמ"י ולשר אך עדיין אין החלטה בנושא ואני קורא מכאן לכל מי שיש לו יכולת להעלות את הנושא לסדר היום בכל פורום ובכל אמצעי תקשורת שיעשה זאת בעדיפות ראשונה על מנת שהדרישה תהיה חלק מסדר היום של ישיבת המועצה הקרובה.

רמ"י פרסמה אתמול החלטות הנהלה לימי המלחמה שרלוונטיות לבעלי נכסים במגזר החקלאי, נביא להלן את עיקרי ההחלטות

לאור המלחמה בדרום, ובמטרה להקל על המשק בימים קשים אלו, קיבלה הנהלת רשות מקרקעי ישראל שורה של החלטות, אשר אלו עיקרן:

נוכח המלחמה עמה מתמודדת מדינת ישראל בימים אלו, החליטה רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות", לדחות את מועדי התשלום הקבועים בשוברים שהונפקו וכן לדחות את סגירת מכרזי המקרקעין וזאת בכפוף ובהתאם למפורט להלן:

מזה כשלוש שנים אנו פונים לרשות מקרקעי ישראל בשם ארגונים המייצגים את המשפחות השכולות בדרישה להשיב על כנו את הפטור שניתן למשפחות שכולות בדמי הסכמה לפי החלטה 534 של מועצת מקרקעי ישראל.

בהתאם לתוספת השניה להחלטה 534 שכותרתה "הנחיות למתן פטורים מדמי הסכמה", ניתן פטור למשפחות שכולות מתשלום דמי הסכמה בעת מכירת נחלה.

עו״ד דודו קוכמן, מזכ״ל כפרי האיחוד החקלאי, שלח לרב יצחק יששכר גולדקנופף, שר הבינוי והשיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, הערות להצעות החלטה הצפויות להידון בישיבת מועצת מקרקעי ישראל, ואשר יש להן השלכות גם על אגודות היישובים החקלאיים וחבריהם והם על דעת הקיבוץ הדתי, תנועת העובד הציוני, התנועה הקיבוצית, ישובי פא"י, עמותת אדמתי והאיחוד החקלאי.

ביום 9.4.2023 הוגשה העתירה לבג"ץ שבמרכזה עומדת הדרישה כי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, יקבע כי פרק 4.20 בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, כנוסחו לאחר תיקונו ביום 4.3.2020 - חורג מהותית מסמכות רמ"י לפי הדין המסמיך אותה, וראוי להורות על תיקונו על-ידי החייאת נוסחו הקודם לפיו מועד אומדן ערך הקרקע מושא עסקה במקרקעי ישראל הוא מועד העסקה בגינה מבוקשת הסכמת המשיבה 2, ולא מועד מתן שומת ערך הקרקע בפועל על-ידי השמאי מטעם רמ"י.

בג"ץ 2834/23 זאב קריין ואח' נ' מועצת מקרקעי ישראל (עדיין אין החלטה)

בשבוע הבא תציין הכנסת את יום החקלאות ביוזמת החקלאים והלובי החקלאי בכנסת.

לכאורה אנחנו צריכים להתרשם מכך שועדות הכנסת תקדשנה את דיוניהן לסוגיות הבוערות בחקלאות אולם האמת העצובה היא שהיוזמה מצביעה דווקא על המצב הקשה של החקלאות.

בשנים האחרונות הפכו החקלאים מחוד החנית של הכלכלה הישראלית לשק החבטות שלה והכל בחסות כת הקפיטליזם החזירי שנדמה שפקידי האוצר חברי כבוד בה ואביריה הם רשתות המזון והטייקונים של המשק הישראלי.

הגדילה לעשות "ממשלת השינוי בהובלת שרי החקלאות והאוצר שפוררו את החקלאות הישראלית וכעת מגדיל לעשות שר האוצר הנוכחי. כך למשל מתוך שיקולים פוליטיים צרים הוחלט במסגרת ההסכמים הקואליציוניים להעביר את רשות התכנון המצוינת ממשרד החקלאות למשרד הנגב והגליל. כתוצאה מחוסר שיקול הדעת הזה התפטרה מנהלת רשות התכנון ונכון להיום אין רשות תכנון בפועל ולמעלה מ 1000 נחלות תלויות באויר שכן נושא הקצאת קרקע לצרכים חקלאיים משותק. אין מדובר בבעיה פרטית של פלוני שכן מדובר על איזורי פריפריה .

קחו למשל את ישובי חבל שלום אשר לאחרונה הממשלה הגדילה להם את הפרוגרמות מ 100 ל 140 נחלות, אלא שרמ"י מגבילה את מימושן בזמן ואם הישובים לא יממשו את הפרוגרמה, הם יצטרכו להתחיל את התהליך מחדש ובינתיים הישובים נאנקים וגוועים. השלכה נוספת של חסרונה של רשות התכנון היא אי התכנסותן של ועדות הקרקעות והפרוגרמות של הרשות התכנון שקובעות הקצאת קרקעות וכך גוזרים על ישובים כפריים לפרפר.

אבל לשר האוצר לא אכפת מחקלאות. מבחינתו, אם מחיר סחורה חקלאית גבוה, הפתרון הוא לייבא גם אם הדבר כרוך בריסוק החקלאים וגם אם מדובר בפתרון קצר טווח בלבד ולמרות שמי שמתעשר מהמדיניות חסרת האחריות שלו הם היבואנים ורשתות השיווק.

התובעת הגישה תביעה למתן סעד הצהרתי לפיו חוזה החכירה בין הצדדים הוארך לתקופה של 99 שנים החל מיום 1.3.2037 וללא כל תנאי נוסף. לחלופין תביעה לצו עשה המורה לנתבעת להאריך את חוזה החכירה בהתאם לאמור לעיל.

לטענת התובעת רמ"י לא רשאית לשנות את ההסכם באופן חד צדדי ובניגוד להסכמות וזאת בהיותה צד להסכם תקף ומחייב; קל וחומר בהינתן רשות שלטונית.

רמ"י טענה מנגד כי סעיפי ההסכם אשר הוספתם מתבקשת אינם "תנאי נוסף", לא משנים מהמערך ההסכמי בין הצדדים, אלא הבהרה המתחייבת בהתאם להחלטות רשות מקרקעי ישראל ובהתאם לחובתה של רמ"י כרשות ציבורית.

ת"א(ת״א) 61072-02-22 ב.ו.ב מדף 35 בע"מ נ' מדינת ישראל, פס״ד מיום 06/06/23

עו״ד דודו קוכמן, מזכ״ל כפרי האיחוד החקלאי, שלח לרב יצחק יששכר גולדקנופף, שר הבינוי והשיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, הערות להצעות החלטה הצפויות להידון בישיבת מועצת מקרקעי ישראל ואשר יש להן השלכות גם על אגודות היישובים החקלאיים וחבריהם. ההערות הם על דעת הקיבוץ הדתי, תנועת העובד הציוני, התנועה הקיבוצית, ישובי פא"י, עמותת אדמתי והאיחוד החקלאי.